יעקב, טוביה

טוביה, בן עמליה ואליהו, נולד ביום א' בניסן תשי"ב (27.3.1952) בקהיר שבמצרים. כשהיה כבן שישה חודשים, עלתה משפחתו ארצה והשתקעה בעיר רמלה. טוביה למד בבית-הספר היסודי ברמלה, ואחר-כך המשיך בבית-הספר המקצועי "נעורים" בפרדס חנה. טוביה היה ילדם החמישי של אליהו ועמליה יעקב. לפניו נולדו שני אחים ושתי אחיות. הוא גדל בבית שוקק חיים, בחיק משפחה חמה ועקבות ארץ מוצאו נטשטשו במהרה. הוא ביקר בגן הילדים ברמלה, ומשגדל היה מעורה בחיי בית-הספר שלמד בו. נער עירני היה ושאף לדעת ולהבין כל דבר שראו עיניו. כשעברה המשפחה לפרדס חנה, והוא אז בן ארבע עשרה, בחר להמשיך את לימודיו במסגרת פנימיית "נעורים". טוביה ידע להכיר בחשיבותו של מקצוע ומשלח-יד; יתר על כן, כנער בוגר ואחראי הבין כי יהיה עליו לסייע בנשיאה בעול הפרנסה של ביתו. שלוש שנים עשה בפנימיית "נעורים" ולמד מכונאות. כשמלאו לו י"ז שנים, החליט לצאת למסעות בימים. הוא אהב את המרחבים והיה שוחר הרפתקאות. בשירים שכתב באותה תקופה, מתגלים רגישותו והמיית נפשו. טוביה הצטרף לאניה "הר הקסטל" ועבד כמכונאי על סיפונה במשך כשנה. כששב אל בית הוריו לא היה עוד נער חסר ניסיון, כי אם עלם חסון ומוצק, עצמאי ונמרץ. טוביה גויס לצה"ל בראשית מאי 1970. הוא דחה הצעות לשרת בחיל הים ובחר להצטרף לחיל הרגלים. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס מ"כים ובקורס צניחה והוסמך לענוד כנפי-צנחן. טוביה נודע בין רעיו ומפקדיו כחייל טוב ואחראי. הוא השתדל בכל מאודו לבצע כהלכה את המשימות שהוטלו עליו, הקפיד בענייני משמעת ונהג יוזמה ועצמאות באימונים ובפעולות מבצעיות. הוא שירת במסגרת הסיירת של "גולני" ובעבור פעילותו בה הוענק לו "אות השירות המבצעי". במאי 1973 סיים את שירות החובה שלו בדרגת סמל. חודשים מספר סייע להוריו בפרנסת הבית וחכך בדעתו כיצד יכוון את מסלול חייו. מלחמת יום-הכיפורים שמה קץ לתכניות ולחלומות שטווה. טוביה לא חיכה לקריאה כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים. הוא התנדב ונשלח לחזית הצפון. שבעה ימים לחם בחירוף נפש ובמסירות מופתית עם יחידתו נגד הסורים. ביום י"ח בתשרי תשל"ד (14.10.1973), נהרג טוביה בקרב ליד מזרעת בית ג'אן שברמת הגולן. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין האזרחי ברמלה. השאיר אחריו אב, אם, שלושה אחים ושתי אחיות. בחודש תשרי תשל"ו הוענק לסמל טוביה יעקב ציון-לשבח מטעם הרמטכ"ל, רב אלוף מרדכי גור, וזה נוסחו: "סמל טוביה יעקב ז"ל הצטרף לגדוד שנלחם ברמת הגולן. ביום הרביעי למלחמה, בהתקפת-הנגד השנייה של הסורים על מזרעת-בית-ג'אן, הסתער עם שני חבריו על בית, ששלושה אנשי קומנדו סוריים ירו ממנו, וטיהר את הבית. לאחר מכן הצטרף אל המ"פ כדי להסתער על חולית אר.פי.ג'י, שאיימה על הבית. במהלך ההסתערות נהרג מכדור של צלף. במעשיו אלה גילה סמל טוביה יעקב ז"ל אומץ לב ודבקות במשימה".