יעקב, אשר

בן עווד (עובדיה) ושמעה (שושנה). נולד ביום כ"ב בתמוז תשי"ז (21.7.1957) במושב בקוע. למד וסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי האזורי שבצלפון ואת בית-הספר התיכון 'עליה' שבפתח- תקוה. בחופשות-הקיץ הדריך בקייטנת הילדים במושב ועבד בעבודות שונות בחקלאות. הוא ראה את עתידו במושב ועל-כן התמיד ברכישת ידע וניסיון בכל ענפי החקלאות. אשר היה בחור טוב-לב, צעיר ברוחו, אופטימי וחייכן, חברותי ואהוב על כולם. אשר גויס לצה"ל בנובמבר 1975 והוצב לחיל-החימוש. הוא נחשב לבעל-מקצוע מעולה. חייל מסור ובעל משמעת עצמית, וכשביקש להתגייס לצבא-קבע המליץ עליו מפקדו בכל-לבו. בשנת 1978 נשא אשר לאישה את חנה, אך הוא לא זכה לראות את בתו, אשרת – כשנולדה אחרי מותו ונקראת על שם אביה ז"ל. אשר נפל בעת מילוי תפקידו ביום ג' באייר תשל"ט (30.4.1979), לאחר שהתייסר במשך חודשיים, מחוסר הכרה, בבית-החולים. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל שבירושלים. השאיר אחריו אישה ובת, הורים, אחים ואחיות. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אשר היה חייל מסור ונאמן, אשר ידע לתת את כל-מאודו לתפקידו ואת כל אשר לו-לזולתו. מפקדיו וחייליו אהבוהו והוקירו את תכונותיו היפות ואת תרומתו לצבא ולמדינה". המשפחה הנציחה את זכרו בחוברת 'הלכות מועדי ישראל', ובין הדברים לעילוי נשמתו נאמר: "הליכותיך כה נעימות היו, עד שהן טבועות ונטועות בתוכנו לנצח". כן הוקמה ספרייה תורנית על שמו בבית-הכנסת שבמושב בקוע. מדי-שבוע מתקיים שיעור בתורה לזכרו של אשר ז"ל.