fbpx
יעקבס, אריה (“ג’יקובס”)

יעקבס, אריה (“ג’יקובס”)

בן שלמה-גוסטב ורגינה. נולד בשנת תרפ"ה (1925) בגלזנקירכן שבגרמניה, שם למד בבית ספר יהודי והמשיך ללמוד בבית ספר "אורט" בהמבורג. כשפרצה מלחמת העולם השנייה נשלח אריה למחנה ריכוז והיה שם כארבע שנים. בשנת תש"ח עלה לארץ ועשה חודשים אחדים בקיבוץ תל יוסף. אריה גויס לצה"ל בשנת 1948 והשתתף במלחמת השחרור, בקרבות בגליל העליון ובגליל התחתון. כתום מלחמת השחרור הצטרף לצבא הקבע ובו שירת עד יום מותו. בתקופת שירותו הברוכה והממושכת סיים אריה בהצלחה קורסים שונים בצה"ל והגיע לדרגת סגן-אלוף. כן סיים את בית הספר למדעי המדינה שליד משרד ראש הממשלה. ביום ו' בסיון תש"ל (14.6.1970), נפטר והובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. הניח אישה ושני ילדים, שהיה מסור להם כל ימיו. אלוף פיקוד הדרום, שתחת פיקודו שירת אריה, כתב למשפחתו: "אריה הקדיש את מיטב שנותיו לצה"ל. הוא גילה יכולת רבה ומסירות לפקודיו. יחסו לאנשיו היה מיוחד במינו. היה חביב מאוד על אנשיו, על פקודיו ועל חבריו. מסירותו הרבה לעבודה, אשר בה הצטיין תמיד, בלטה עוד יותר בשעות האחרונות שלפני נפלו למשכב. על אף כאביו העזים המשיך בעבודה עד שכרע. ביום כניסתו לבית החולים עוד עסק בעניני הפיקוד, אשר להם הקדיש את כל שעותיו. אריה בתפקידיו השונים תרם רבות לביסוסו של צה"ל ולחיזוקו". ביום השנה למותו נערכה לזכרו תחרות קליעה למטרה, בחסות אלוף פיקוד הדרום.

כובד על ידי

דילוג לתוכן