יעקבי, שמואל אלכסנדר

בן רבקה ונפתלי הכהן. נולד ביום י"ב בשבט תש"ז (26.2.1947) בגרמניה ועלה לישראל עם משפחתו בהיותו בן שנתיים. בילדותו גר ולמד בחיפה בקרבת "המושבה הגרמנית" ואחר-כך ליד "הגן הפרסי". הוא למד בבית-הספר היסודי 'מוריה' ובבית-הספר התיכון 'ליאו בק' והיה חבר בתנועת-נוער. מגיל שש-עשרה היה שוחר בבית-הספר הטכני של חיל האוויר ולמד במגמת אלקטרוניקה. בתחילת חודש יולי 1966 גויס שמואל לשירות חובה בצה"ל והוצב בבית-הספר הטכני של חיל האוויר. בתום שירות החובה הצטרף אל שורות צבא הקבע. במהלך השנים שירת כטכנאי קשר ציוד בודק במעבדת אלקטרוניקה, כמ.ע. אלקטרוניקה ומשנת 1971 עד שנת 1978 שימש כמ.ע. אולפן טלוויזיה להפקת סרטי הדרכה. שמואל יזם את נושא הטלוויזיה ופיתח אותו. במהלך שירותו נישא והמשפחה התרחבה בהולדת שני ילדיהם של בני הזוג. במלחמת יום-הכיפורים שירת שמואל בסיני ושב לבית-הספר הטכני עם ההכרזה על הפסקת-אש. בשנת 1978 חזר שמואל לאחזקת אלקטרוניקה ובשנת 1979 יצא לקורס קצינים. משנת 1979 שירת כקצין מדור במפקדת חיל האוויר בנושא ציוד בדיקה סטנדרטי. בשנים 1983-1984 שימש כקצין חקר ופיתוח אמצעים להדרכה – ניהול מערך להזמנת ציוד לפרוייקטים למעבדות בבית-הספר הטכני. במקביל הרחיב הכשרתו והשכלתו בקורסים רבים: קורס הכשרה חינוכית לקצינים מטעם המטכ"ל, קורס אלקטרוניקה מטעם משרד העבודה, הנדסאות אלקטרוניקה בטכניון, קורסי 'שיטות הדרכה' וקורס מפקדי גפים. שמואל התקדם בסולם הדרגות הפיקודי עד לדרגת רב-סרן. לאור ניסיונו הרב והצלחתו הוצב כמפקד מסלול אלקטרוניקה בבית-הספר להכשרת טכנאים והנדסאים בחיל האוויר. הוא עסק בתפקיד מינהלת ההדרכה, ניהל צוות מורים (אזרחים, חיילים ומילואימניקים), עיצב את המדריכים והתלמידים, הנחה את המסגרת הלימודית ופיקח עליה. כמו-כן, אירגן וניהל את המעבדות. תפקידו כלל קשר מקצועי ומינהלי עם גורמים במשרד החינוך והתרבות ומה"ט. בעקבות ביקור שערך המפקד הארצי לאלקטרוניקה בשנת 1988 בטכני, שבמהלכו נפגש עם שמואל, מפקד המסלול, הוא שלח מכתב, שנאמר בו בין השאר: "הודות למאמציו של רב-סרן יעקבי שמואל בארגון ובדחיפת נושא הפרוייקטים בבית-הספר, אחוז המסיימים שמבצעים את פרוייקט הגמר בבית-הספר הינו כ- 100% מכלל הבוגרים. יש לציין שהפרוייקטים המבוצעים בבית-הספר, רמת הקושי של הפרוייקטים, היקפם וציודם הינם מעבר לממוצע הארצי של הפרוייקטים הנעשים במכללת מה"ט". בשל המחלה שתקפה אותו נשתבשו תוכניותיו של שמואל וביום י' בניסן תש"ן (5.4.1990) נפטר בעת שירותו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחיפה. הותיר רעיה, בת, בן, אם שנפטרה שש שנים לאחר מותו ואח. במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "שמואל היה מהטובים שבשורותינו. אדם רציני, שמעולם לא הרים את קולו. היה קצין שדבק במטרתו ללא רבב. שמואל יחסר לנו כידיד וכאדם".