בן ימימה ויפת. נולד ביום י"ב בחשוון תש"ל (24.10.1969), בגן יבנה, הצעיר בששת ילדי המשפחה. הראל התחנך במושבה, למד שם בגן הילדים הסמוך לבית הוריו, ובבית-הספר היסודי הממלכתי-דתי 'סיני'. הוא המשיך לימודיו בחטיבת-הביניים 'ישיבת הדרום' ברחובות, ובבית-הספר התיכון 'קרית נוער' בירושלים, שם למד במגמת הנדסאות אלקטרוניקה. הראל למד ברצינות, תוך השקעה רבה והצליח מאוד בלימודיו. הוא היה חבר בתנועת הנוער 'בני עקיבא' בגן יבנה ואף הדריך בתנועה במשך תקופה ארוכה. הוא הקדיש זמן רב לפעילות זו והיה מסור מאוד לחניכיו. מדי ערב שבת, בהתמדה רבה, נתן לחניכיו הרצאות באקטואליה. חובב ספורט היה ושיחק כדורגל, כדורסל ועסק בפיתוח הגוף. הראל היה בחור רציני מאוד ואהב לקרוא, בעיקר ספרות מקצועית וספרות דתית. הוא גילה עניין רב בתחום המחשבים, בתוכנות מקצועיות וביישומי מחשב. הראל התגייס לצה"ל בתחילת יולי 1987, ויצא ללימודים במסגרת העתודה הטכנולוגית. בסוף יוני 1989, בהיותו בן עשרים, החל בשירות החובה. הוא נשלח לקורס טכנאי מכ"ם יירוט והוצב לשרת בבסיס חיל-האוויר בחצרים. הראל היה מרוצה מאוד משיבוצו בתפקיד, ועם תום שירות החובה המשיך בשירות הקבע במקצועו. בפברואר 1997, עם סגירת הטייסת שבה שירת בחצרים, שובץ הראל כראש צוות מעבדת מציינים במרכז תחזוקת נשק מונחה, בבסיס פלמחים, וקיבל דרגת רס"ל. הראל מצא עניין רב בתפקידו החדש, נקלט במהירות, למד בעצמו את המערכות האלקטרו-אופטיות והמציינים, הקים חדר נקי ובנה בכוחות עצמו תשתית יעילה ביותר למעבדת טכנולוגיה מתקדמת, אותה תיחזק ברמה מקצועית גבוהה תוך מתן מענה מצוין לבעיות תחזוקה. על כך קיבל הראל בינואר 1998 תעודת 'נגד מצטיין', וכן תעודות הערכה על הצעות ייעול שהגיש. פקודיו ומפקדיו של הראל מציינים כולם את הרצינות, האחריות והקפדנות שבהן מילא הראל את תפקידו ביחידה. הוא היה מסור מאוד לעבודתו והשקיע בה הרבה מעבר למתבקש, עם זאת היה הראל אדם חברותי ונוח לכל הסובבים אותו, וידע לתגמל את פקודיו. ביום ט"ו באב תשנ"ח (7.8.1998) נפל הראל בעת שירותו והוא בן עשרים-ותשע. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין בגן יבנה. הותיר אחריו הורים, ארבעה אחים – יאיר, יהודה, אשר ונתן ואחות – רחל. במכתב התנחומים של הרמטכ"ל, רב אלוף שאול מופז, נכתב: "הראל, זיכרונו לברכה, תואר על-ידי מפקדיו כנגד חרוץ ובעל רמה אישית גבוהה, שהפגין יוזמה ומוטיבציה וזכה לשבחים רבים. הראל היה לדוגמה אישית לסובבים אותו, בלט במקצועיותו ובמסירותו, והיה אהוד ומקובל על מפקדיו וחבריו כאחד." סא"ל משה, מפקד היחידה, כתב למשפחה: "הראל הגיע למרכז תחזוקת נשק מונחה לפני כשנה וחצי. הוא למד את המערכות בשקדנות ובמהירות הראויות לציון, ונקלט בצורה מהירה וטובה. תמיד הפגין יוזמה, מסירות ודייקנות בעת מילוי משימותיו, והיה לנכס אמיתי ליחידה." רס"ן אבי, מפקדו האישי, כותב: "המקצוע שאליו יועד הראל היה שונה בתכלית ממה שעשה בבסיסו הקודם, וגם אופי העבודה, המעבר מדרג א' לדרג ד', היה שונה. למרות העובדה שנכנס לתחום מקצועי חדש ולמסגרת חדשה, בלט הראל מאוד במסירות ומקצועיות ראויות לציון, ותוך זמן קצר קלט מערכת חדשה בחיל-האוויר והקים עבורה תשתית אחזקה מתקדמת. איכותו של הראל בלטה בבית המלאכה וביחידה, ושנה לאחר הגיעו קיבל נגד מצטיין יחידתי (דבר שאינו שיגרתי, ומשמעותי יותר עקב היות היחידה יחידת דרג ד'). הראל השקיע שעות רבות בקידום המערכות שבאחריותו ולימוד חיילים חדשים. התכונות שבלטו אצל הראל הן הצניעות, הענווה והמסירות."
