יעיש, אליהו

בן רבקה ומסעוד, נולד ביום א' בכסלו תרפ"ב (2.12.1921) בטבריה. אחרי סיום בית-ספר יסודי החל לפרנס עצמו במלאכת המסגרות. בעבודה זו התמחה והצליח להקים לו בית-מלאכה משלו. בנעוריו היה חבר בתנועת בית"ר. מטבעו היה נוח לבריות ותכונה זו היתה לו לתועלת גם בעבודתו. פעמים אחדות נעצר ונכלא על-ידי הבריטים. בפרוץ מלחמת-העצמאות התייצב בקריאה הראשונה לשורות המגינים. הוא הוצב בגדוד בחטיבת "גבעתי" ועימו לחם בחזית הדרום. כשבא הביתה לחופשה הפצירה בו אמו שיימנע מצאת לחזית ויבחר לו מקום מתאים למקצועו בצבא, מאחר שכבר שכלה בן אחד (את מאיר אחיו הגדול ממנו). תשובתו היתה: "אמא יקרה, דעי לך שחונכתי על תורת מורנו (זאב ז'בוטינסקי): למות או לכבוש את ההר. אפילו אם יעלה לי הדבר במחיר חיי היקרים לי". בין שאר הקרבות שנטל בהם חלק השתתף בפריצת הדרך לנגב ובסיורים, אשר באחד מהם, בשעת התקפת-פתע של האויב, חילץ את חבריו מצרתם, בחפותו עליהם במקלעו עד הגיעם לבסיסם. בעת מבצע "יואב" לפריצת הדרך לנגב השתתף עם גדודו בהתקפה על משלטי חוליקאת. התנדב למלא מקומו של רגם באחת הכיתות ובפעולה זו נפל, ביום ט"ז בתשרי תש"ט (19.10.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בכפר ורבורג.