fbpx
ינקו, שמאי-שלמה

ינקו, שמאי-שלמה


שמאי-שלמה, בן הינדה ואברהם, נולד ביום ו' באדר תשי"א (12.2.1951) בפיאטראנימץ שברומניה, ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1963. הוא למד בבית-הספר היסודי "מגינים" בקרית-חיים והמשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון המקצועי "עמל" בקרית-חיים. בבית-הספר התבלט שמאי-שלמה בתחום הטכני והדבר ניכר בשיעורי המלאכה ואחר-כך בהתמחותו במקצוע מכונאות-הרכב, שאהב מאוד. הוא היה חבר בתנועת "הנוער העובד" במשך רוב שנות לימודיו והרבה לפעול במסגרת הגדנ"ע. הוא היה חובב ספורט, הצטיין והתעניין בעיקר בכדורגל. שמאי אהב לעזור לזולת ונהג תמיד להציע את עזרתו לכל אדם שהיה זקוק לה. הוא היה בן נאמן להוריו ומסור למשפחתו. לאחר שסיים את לימודיו בבית-הספר "עמל", יצא שמאי לעבודה ועבד במוסכים אחדים באזור התעשייה בחיפה. תמיד התבלט בחריצותו, בהתמדתו ובאיכות עבודתו. הוא לא הספיק לעבוד תקופה ארוכה, שכן נקרא להתגייס לצה"ל. שמאי גויס לצה"ל במחצית אוקטובר 1970 והוצב לחיל-החימוש. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס מכונאות-רכב, נתמנה למכונאי רכב בנזין ביחידת שריון. מאחר ששובץ בצבא בתחום מקצועו, חתם על התחייבות מוקדמת לשירות קבע למשך שישה חודשים. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים היה שמאי-שלמה באחד המעוזים בסיני, במסגרת חוליה טכנית, שנשלחה שמה כדי לתקן זחל"ם פגוע. הוא נלחם יחד עם חבריו במעוז עד שזה נפל בידי המצרים. בקרב זה נפגע שמאי ונהרג במקום, ביום-הכיפורים, י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973). חלק מחיילי המעוז הלכו בשבי, ושמאי הוכרז תחילה כנעדר. כחמישה חודשים לאחר נפילתו נמצאה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו אב, אם ואחות. אחרי נפילתו, הועלה לדרגת סמל-ראשון. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "בנכם היה בעל מקצוע מעולה, שקט הגון וישר".  

כובד על ידי

דילוג לתוכן