ינאי, ציפורה (פירי)
בתם היחידה של אולגה ויוסף לבית ברוייר. נולדה בשנת 1914 בצ'כוסלובקיה. בבית ילדותה נשמה פירי ציונות וגדלה על חלום השיבה לארץ. הוריה חשו אחריות רבה לגורלה וכמי שדגלו בשחרור העם החליטו לזנוח את עיסוקיהם בגולה (אביה של פירי היה פרופסור נודע להידרולוגיה) ועלו עמה ארצה. באותם ימים היתה תל-אביב פרוור קטן של יפו, מדרכות לא נראו ורגליה של פירי טבעו בין חולות הים. תנאי החיים היו קשים ודרשו כושר, עמידות וגמישות רבה. פירי והוריה קיבלו באהבה את ייסורי המולדת. לאחר תקופה מסוימת עזבו את תל-אביב ועברו לחיפה. אביה של פירי נתמנה לפרופסור בטכניון בחיפה ופעל שם כחצי יובל שנים. פירי למדה בבית-הספר הריאלי והתגלתה כתלמידה חרוצה. כשסיימה את לימודיה המשיכה לאוניברסיטה כדי להשלים את תורתה ולמדה אצל הפרופסור הנודע יוסף קלוזנר. רצה הגורל ופירי פגשה במהנדס צעיר, אלכסנדר ינאי שמו, שכמוה קיבל גם הוא חינוך עברי שלם. בני הזוג הפכו לחברי נפש ומימשו את אהבתם בהינשאם זה לזו. עם הזמן נתמנה אלכסנדר לתפקיד מפקד ב"משמר העם" של ארגון "ההגנה". לזוג הצעיר נולדו בן ובת, אותם גידלה וחינכה פירי במסירות ובאהבה והקדישה את חייה למענם. פירי זכורה כאישה אהובה, רכה וענוגה, שזכתה לכבוד רב בקרב מכריה. כמי שאהבת האדם והארץ טבועה היתה בדמה קמה בה החלטה נחושה לתרום את חלקה למאמץ הקולקטיבי. וכך, בימים של טרם קום המדינה ובעקבות בעלה, התגייסה פירי ל"משמר העם" וחברה לעוד כשלושת אלפים נשים שהלכו בדרך דומה מתוך שאיפה להסיר את עול הכיבוש. אותה עת שכנה מפקדת "ההגנה" ברחוב עובדיה שבשכונת כרם-אברהם בירושלים. פירי וחברותיה עברו במקום טקס השבעה לארגון "ההגנה" ול"משמר העם". לאחר מכן החלה פירי משמשת כגייסת נשים נוספות לארגון. בעת מלחמת-העצמאות היתה פירי, כמו כל האוכלוסיה האזרחית, חלק מהקרבות שהתחוללו בירושלים והפגינה אומץ לב תוך שהיא מחרפת נפשה להשגת מים ומזון לתושבי שכונת כרם אברהם, ומקריבה את חייה למען הערכים עליהם גדלה ובהם האמינה. ביום ב' בסיוון תש"ח (9.6.1948), בעיצומה של מלחמת-העצמאות, נפלה פירי בעת מילוי תפקידה בהפגזה ירדנית על שכונת כרם אברהם בירושלים. בהתקפה שערך הלגיון הערבי על העיר במהלך אותו סוף שבוע נפגעו שני בניינים ונמנו אבידות נוספות בנפש. פירי נטמנה בהר-המנוחות. הותירה בעל צעיר, בן – גיורא ובת – תירצה. בקטע עיתונות מאותה התקופה הובא סיפורה של פירי תחת הכותרת: "פירי (ציפורה) נסתלקה – והרחוב לבש קדרות." הכתבה מתארת את שאירע באלו המילים: "באחד הימים של תמוז אשתקד, כשציון הופגזה בזעם אכזרי על-ידי עריצי המדבר למיניהם, נזרקה פצצת פוספור לרחוב צפניה. הבית נפגע, ועלה בלהבות אש. הגברת ציפורה ינאי – רעייתו של מפקד 'משמר העם' – חשה לעזרת הדיירים. אותו רגע הופגז המקום בשנית. גוש פלדה פגע באישה הרכה והענוגה והכריע אותה. תמה טהורה וזכה עלתה למרום… תדהמה אחזה מיד את כל דרי השכונה ועלטה ירדה על בית אלכסנדר ינאי… כולם הכירו את גברת פירי, שבאה לשכונתנו ממרומי הכרמל. היא התאקלמה יפה באווירת 'כרם אברהם' והפכה להיות אחת הדמויות הנאות של תושבי המקום. בכל כוח עלומיה, התמסרה פירי ל'משמר העם', כדי לגייס את כל ידידיה ומכריה ולתת סעד לאוכלוסייה הסובלת ונאנקת מפצעיה הקשים." (דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)