ינאי, נחשון
נחשון, בן נעמי ויעקב, נולד ביום ז' באייר תשי"ד (8.5.1954) בקיבוץ גבולות. קיבוץ גבולות היה אז ישוב ספר ונחשון, משחר ילדותו, ידע את טעמו של המקלט. כשהיה בן 10 עבר עם אביו לקיבוץ געתון, שם סיים לימודיו בבית-הספר היסודי. את לימודיו התיכוניים התחיל במוסד החינוכי האזורי שבקיבוץ עברון, אך לאחר שתי שנות לימודים, עבר לבית-הספר התיכון-חקלאי שבכפר גלים, שם השתלם במגמה החקלאית. על נחשון כילד ספרו חברי קבוצתו מקיבוץ געתון: "נחשון היה אחד מאיתנו, אבל קצת שונה. היו לו קשיי היקלטות בקבוצה, אך בכל זאת היה "שייך". אופיינית הייתה לו ההתלהבות מכל דבר קטן. מין התלהבות ילדותית ומלאת חיים וסקרנות". ספרו עליו מוריו: "נחשון אהב את עבודת האדמה. כבן ראוי לקיבוץ גילה אחריות במעשיו, ויחד עם זאת השתלב יפה בתעלולי חבריו. כנער רגיש, היה נתון לעתים למצבי רוח קיצוניים לפעמים, מצחוק ועליזות ועד לעצבות ואפילו לדמעות. הייתה בו איזו תמימות טהורה, שלא התקלקלה בלחץ הסביבה, וטוב לבו היה ידוע לכל. נחשון התלבט עמוקות בבעיית הערכים הדועכים של הקיבוץ, רוצה היה לתקן את העולם, או לפחות את עולמו שלו, הקטן". נחשון גויס לצה"ל בראשית נובמבר 1972 והוצב לחיל הרגלים, בחטיבת "גולני". ספרה עליו מורתו: "לנחשון היה רצון עז להתגייס ליחידה קרבית, למרות שידע את הקשיים הצפויים לו. כאשר באנו לבקרו משסיים את הטירונות, מצאנו אותו אדם בוגר ובטוח בעצמו". במלחמת יום-הכיפורים שירת ברמת הגולן. באחת מגלויותיו האחרונות ששלח הביתה, כתב: "לידיעתכם, אני עדיין חי וקיים, ויותר מזה – אני מרגיש מצוין. המלחמה – ככל המלחמות, ואין מה לדאוג. אתם רואים, יש מי שחושב עליכם בחזית". ביום כ"ו בתשרי תשל"ד (22.10.1973), כשהשתתף בקרב על החרמון, נפגע מיריות צלף ונפל. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקיבוץ געתון. השאיר אחריו אב, אם ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "נחשון נלחם כמי שיודע למען מה הוא נלחם – באומץ, גבורה, במסירות ובהקרבה. הוא היה אהוד על חבריו ועל מפקדיו". לזכרו הוציאה המשפחה לאור חוברת ובה צילומיו, קטעי מכתביו, וכן מדברי חברים על דמותו
