ימפולר, שמואל (מיצ’ק)

בן רוזה ומשה, נולד ביום ה' בתמוז תרע"ד (29.6.1914) בעיר טרנופול, פולין. בילדותו התייתם מאמו ושלוש שנים גדל בבית סבו שבו ספג את התודעה הציונית. בשנת 1920 שב לבית אביו ולמד בבית-הספר היסודי שבעיר. אחרי-כן המשיך וסיים את לימודיו בגימנסיה בטרנופול. שמואל היה פעיל באגודה האקדמית "גדעון" שהיתה מסונפת ל"התאחדות" ובחוגי הסטודנטים הציונים. בשנת 1934 עלה לארץ-ישראל כדי ללמוד בטכניון בחיפה, אך לאחר שנה עזב את הלימודים והחל לעבוד במחלקה הטכנית של הדואר. בזמן מאורעות-הדמים תרצ"ו-תרצ"ט היה בין ראשוני המתגייסים ליחידת שומרי הרכבות ונטל חלק בשמירה במקומות שונים בארץ. כן היה פעיל בשורות ה"הגנה". בשעות הפנאי הירבה לעסוק בספורט ולקרוא ספרים. בשנת 1946 מונה למנהל עבודה ב"סולל בונה", ועבד בבתי הזיקוק בחיפה. הוא הצטיין בתפיסה מהירה ובכושר ארגון ונודע בקפדנותו בעבודה ובמסירותו לעובדים שבפיקוחו. היה חביב על חבריו ועל העובדים. ביום י"ז בטבת תש"ח (30.12.1947) הטילו אנשי האצ"ל פצצה אל תוך קבוצת פועלים ערביים, מול שער הכניסה לבתי הזיקוק שבמפרץ חיפה. שישה ערבים נהרגו ואחרים נפצעו. הידיעה על-כך נפוצה במהירות בשטח בתי הזיקוק ופועלים ערביים התנפלו על חבריהם היהודים והחלו לטבוח בהם. תוך שעתיים נרצחו באכזריות שלושים ותשעה יהודים מעובדי המפעל וביניהם גם שמואל. הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. הניח אישה ובת.