ימס, מרק

מרק, בן אידה וליאון, נולד ביום ג' בתמוז תש"ז (21.6.1947) ברגנסבורג שבגרמניה, להוריו שעברו את אימי השואה ואיבדו בה את משפחותיהם. בגרמניה הלך מרק לגן-הילדים וכאשר היה בן חמש, בשנת 1952, עלה עם אמו לישראל. הם התיישבו בירושלים והוא הלך לבית-הספר היסודי "עומריה". ילד שקט, רציני ומסודר היה מרק, אהב לעסוק במחקר מכני, אהב לבדוק את תכנם של מנגנונים ולימים הלכה וגברה התעניינותו במכשירים מתוחכמים ובאלקטרוניקה. כתלמיד בבית-הספר העממי ובבית-הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית, היה מרק חבר בתנועת "השומר הצעיר", בסניף ירושלים. הוא היה פעיל מאוד בתנועה כחניך וכמדריך ובלבו בשלה ההחלטה להצטרף לתנועה הקיבוצית, שבמסגרתה החליט לבנות את ביתו בעתיד. בבית-הספר הצטיין בלימודים. כל משימה שהוטלה עליו ביצע ביעילות רבה ותמיד נחשב בין חבריו כמנהיג ההולך בראש ומשמש דוגמא ומופת. מרק החליט לעזוב את בית-הספר התיכון שנה לפני שסיים את הלימודים. הוא עבר לקיבוץ מזרע ושם המשיך את לימודיו בכיתה י"ב. גם בקיבוץ בלט מרק מיד כעלם בוגר ונבון ותוך זמן קצר הוטלו עליו תפקידים חברתיים רבים, גם שם נחשב תמיד כסמכות בקרב חבריו. מרק גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1965 והוצב לחיל השריון. אחרי שעבר את האימון הבסיסי, נשלח לקורס תותחנות טנקים וסיים כתותחן. אחרי-כן עבר קורס מפקדי טנקים ובסוף שנת 1967 נשלח לקורס קצינים והשתלם בקורס קציני שריון. לאחר הקורס הושאר בבית-הספר לשריון כמדריך, ותוך זמן קצר מונה מפקד קורס. במלחמת ששת הימים השתתף מרק בקרבות בפתחת רפיח. עוד כשהיה חניך בקורס קצינים החליט מרק להמשיך את לימודיו בטכניון בחיפה, ולשם כך הייתה דרושה לו תעודת בגרות. הוא ביקש ללמוד אך מבוקשו לא ניתן לו מיד, כי היה קצין מעולה ובאותה תקופה היה קשה לשחרר קצין ברמתו מן היחידה. הוא חתם על הארכת שירותו בצבא הקבע למשך שלוש שנים ועמד בבחינות בציונים טובים. במהלך שירותו עלה במהירות בסולם הדרגות ובאפריל 1969 מונה מ"פ בגדוד. בחוות הדעת של מפקדיו עליו נאמר: "קצין מוכשר, בעל יזמה, דוגמא אישית, הגון, איש מקצוע מעולה, אהוב על פקודיו ובעל אופי יציב. קצין מעולה, הממלא תפקידו באחריות ובמסירות ומגלה כושר עבודה וארגון גבוהים". בתחילת יוני 1971 שוחרר מרק מן השירות בצה"ל והוצב ביחידת מילואים. הוא התקבל ללימודים בטכניון בחיפה במקצוע שאהב מילדותו, עסק בו תמיד, הוציא עליו כל פרוטה מחסכונותיו – האלקטרוניקה. מרק אהב את החיים. מטבעו היה אדם מעשי ונהג ליזום הכרות עם אנשים, חיפש את האתגר ואת המאבק, כי בהם מצא טעם לחיים. הייתה לו נשמה פיוטית ואהבה עמוקה לאמנות. הוא שפע שמחה וטוב-לב. נוהג היה לארח בביתו אנשים שפגש ברחוב והם עניינו אותו, שכן אהבת האדם שלו הייתה בלתי אמצעית ונטולת גינונים. במלחמת יום-הכיפורים נשלח מרק עם יחידתו לסיני, והשתתף בקרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים. תוך כדי אחד הקרבות נטל לידו את הפיקוד על הגדוד במקום המפקד שנהרג. ביום כ"א בתשרי תשל"ד (17.10.1973) נפגע ונהרג בשעת הסתערות על מתחם של המצרים. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה ובן והורים. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סרן והוענק לו "עיטור המופת" וזה נוסח תעודת העיטור: "לאות ולעדות כי 970161 רב-סרן ימס גילה אומץ-לב הראוי לשמש מופת. תיאור המעשה: סרן מרק ימס ז"ל, מפקד יחידת סיור, הסתער בראש אנשיו על מוצב אויב, שחסם את האפשרות לפריצת החטיבה מראש-הגשר, לאחר צליחת תעלת סואץ. הוא גילה תושייה רבה, בחלקו תחמושת לטנקים תוך-כדי קרב. באין קצין קישור ארטילרי לגדוד, סרן מרק ימס ז"ל טיווח בהצלחה את הארטילריה על המצרים. נפל ב-17 באוקטובר 1973 בעת הסתערות על יעד מצרי. כל משך הקרבות שימש דוגמה ומופת בדבקותו במשימותיו, באומץ לבו וברמת הביצוע. על מעשהו זה הוענק לו עיטור המופת". במכתבו למשפחה האבלה כתב עליו שר הבטחון, משה דיין: …"מפקדיו של מרק הגדירוהו כקצין מעולה, אחראי, מסור, מגלה כושר עבודה וארגון גבוהים, מוכשר, בעל יזמה, דייקן, מצליח בכל …בעל מקצוע טוב ואהוב על פקודיו… זכרו של רב-סרן מרק ימס ז"ל הנו קודש ונצרנו בלבנו בגאון".