יחזקאל (סחייק), יצחק

בן דוד ולאה. נולד ביום כ"ג בסיון תשי"ט (29.6.1959) בחולון. את לימודיו היסודיים עשה בבית-הספר היסודי 'ערבה' שבחולון, אחרי-כן למד חמישה חודשים במרכז הטכני ע"ש נמיר, והמשיך את לימודיו בבית-הספר המקצועי 'אורט' על-שם שפירא. יצחק היה מקובל ואהוב על חבריו ללימודים בזכות טוב-לבו ונכונותו לעזור לכולם. יצחק אהב במיוחד את שיעורי המלאכה ובלט ביכולתו ובשקדנותו בשיעורים אלה. הוא היה הראשון שנכנס והאחרון שיצא. מורו לחקלאות הדגיש את סקרנותו הרבה לנעשה בטבע ואת מסירותו והתעניינותו בתחום זה. כשהגיע יצחק לבית- הספר 'אורט' היה ללא רקע מקצועי, אך עקשנותו ודבקותו- במטרה סייעו בידו להשתלט על המקצועות הטכניים והעיוניים, ובסוף לימודיו הצליח לעמוד יפה בבחינות-הגמר. יצחק היה חבר בתנועת 'הנוער העובד והלומד' ואהב מאוד את חיי-החברה הפעילים. תפקידו כשוער בקבוצת הכדורגל העמידהו במרכז חיי הספורט. בביתו אהב יצחק מאוד להאזין למוסיקה ולצפות בסרטים. יצחק גויס לצה"ל במאי 1977 ושירת כאפסנאי ביחידת מחסני-חירום של חיל-השריון. לאחר שעבר קורס מש"קי-תחזוקה הועלה לדרגת רב"ט ושירת בתפקיד נגד-אפסנאי. בעת- שירותו קיבל תעודת-הצטיינות ממפקד היחידה. יצחק נפל במילוי תפקידו ביום ט"ז בסיון תשל"ח (20.6.1978). הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבחולון. השאיר אחריו הורים ושני אחים. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "איציק היה בעל מוטיבציה אישית גבוהה, אשר הביטוי לה היה שאיפתו להגיע לשלמות בעבודתו ובנכונותו לסייע לחבריו. הוא היה חייל לדוגמה וצוין לשבח פעמים-מספר".