יחזקאל, גמליאל

בן משה וג'ולייט. נולד ביום א' בתשרי תשי"ח (25.9.1957) ברחובות. עוד בילדותו עברה המשפחה להתגורר בתל-אביב, ואת לימודיו היסודיים עשה בבית-הספר הדתי 'בית יעקב'. גמליאל, שהיה שומר-מצוות, היה מראשוני המשכימים לתפילה. גם במשך שירותו הצבאי הקפיד לקיים את מצוות הדת כהלכתן. ידידיו ובני-משפחתו מרבים להדגיש שתי תכונות שאפיינו את גמליאל: יושר המידות והנכונות לעזור לזולת. מספרת אחותו, אביגיל: "הכסף לא היה מצוי במשפחתנו מרובת-הילדים. וכשהיו קונים דבר-מה לגמליאל, היה מברר תחילה אם גם אחיו הגדול והאהוב קיבל את חלקו. גמליאל קיבל פעם מאמא בגדי-חורף חמים. הוא שמח על הבגדים החדשים, אבל כששמע שאחיו הלומד בירושלים מתהלך שם חשוף לקור, נתן לאח את בגדיו במתנה. וזהו רק סיפור אחד מני רבים. הרבה רצונות טובים היו עצורים בקרבו. גמליאל עבד בנגרייה, וכאשר עמד אחיו לפני הנישואים, אמר לו גמליאל: "תינשא ותמשיך ללמוד, ואני אתמוך בך עד אשר אני אנשא". למרבה הצער, לא הספיק להגשים את רצונות הטוב. 7 חודשים לפני שגמליאל נפל, נפטר אחיו הצעיר בדרך טרגית. גמליאל טיפל בהוריו מוכי- ההלם במסירות ללא-גבול, את כל עבודות הבית נטל על עצמו וניחם את הוריו ברגעי-צערם הקשים. באותה עת קשה נדר גמליאל שיפרוש מתענוגות למשך שנה שלמה לזכרו של אחיו היקר. גם את נדרו זה לא הספיק להגשים במלואו. ביום 19.5.1975 גויס גמליאל לצה"ל והוצב לחיל-מודיעין. כיון שלא השלים את חוק- לימודיו באורח מסודר, נשלח לבית-הספר הצבאי להשכלה, ואת לימודיו שם סיים בציון – 90. במסגרת שירותו בחיל מילא תפקידים שונים וזכה לדרגת רב"ט. ביום 12.7.1977 הצטרף גמליאל לצות-אנשי-היחידה שנשלח לגני התערוכה בתל-אביב לעריכת תצוגה של חיל-המודיעין. בעת הקמת המתקנים לתצוגה עבד אחד מחבריו של גמליאל באקדח-מסמרים. גמליאל, שעמד בקרבת מקום, נפגע בראשו ממסמר שנורה ולא נקלט בברזל. הוא הובהל לבית-חולים 'איכילוב', אולם לאחר 3 שבועות, ביום ט"ו באב תשל"ז (30.7.1977) נפטר. בן 20 היה בנופלו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, ארבעה אחים ושתי אחיות. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "בתקופת שירותו ביחידה התגלה גמליאל כחייל חרוץ וממושמע, אשר מילא במסירות ובנאמנות כל תפקיד ומשימה שהוטלו עליו. גמליאל, ששמר בדבקות על מצוות התורה, שימש מקור לחיקוי והערכה עמוקים בקרב חבריו ליחידה".