יזרעאל, בן-ציון (זידלה)

בן תהילה וצבי, נולד ביום ט' באב תרפ"ז (7.8.1927) בראשון לציון. אחרי שסיים את בית-הספר היסודי החל לעבוד כמכונאי. נודע כנער חרוץ ובעל מרץ והצטיין במסירותו לבית-הוריו. בהגיעו לגיל שמונה-עשרה יצא למלא את חובת השירות במשטרת היישובים העבריים ושירת שנתיים כנוטר בעמק בית שאן. כשהחל בארץ נחשול-הדמים לאחר החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות, היה מן הראשונים שנענו לקריאה והתייצב לשירות ללא היסוס. כנהג משוריין מילא בן-ציון את תפקידו בחטיבת "גבעתי" והשתתף בכל הקרבות שהשתתפה בהם החטיבה בעת ששירת בה. ביום י"ז באדר ב' תש"ח (28.3.1948) חזר במשוריין מגדרה לתל נוף. אנשי כנופיה ממע'אר תפסו את בית-הספר הסמוך לצומת, הטמינו מוקש חשמלי בכביש המוליך לתל נוף והפעילו אותו כאשר עבר המשוריין במקום. הפיצוץ גרם להתלקחות המשוריין והאש העזה מבניין בית-הספר לא איפשרה גישה אליו. בו בלילה פשט כוח לוחמי "גבעתי" על בית-הספר ופוצצו ולמחרת חולצו גופות אנשי המשוריין השרוף. בן-ציון הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בראשון לציון.