יושע, אמנון

בן שרה ושלמה, דור רביעי בארץ. נולד ביום כ"ג בטבת תרפ"ד (31.12.1923) בתל-אביב. למד בבית-הספר "כל ישראל חברים" והצטיין בייחוד בשפות, ובמלגה שקיבל שם הוסיף ללמוד עד שסיים את בית-הספר התיכון "קדמה". אחר-כך ניהל את עסקי בית-החרושת לציפוי מתכות של אחיו ובערבים הוסיף ללמוד בגימנסיה "עתיד". את תשוקתו ללימודים גבוהים אמר לספק בעזרה שיתן לאחיו הצעיר לשם השתלמותו. הוא נתקבל לעבוד כמזכיר ואחר-כך גם כמורה למקצועות המסחר בבית-הספר לפקידות "מרכז מורים מוסמכים" וכחובב-נוער רכש הקשבה ומשמעת מצד תלמידיו. היה מסור מאוד להוריו ולא פעם ויתר על נשפים ובילויים אחרים, לבל תצטרך אמו לחכות לו עד שעה מאוחרת. אמנון אהב ספורט והשתתף בהרבה תחרויות כדורסל מטעם "ברית מכבים עתיד". בהיותו בן 16 הצטרף ל"הגנה" ומילא בה את חובתו בנאמנות. למחרת יום הכרזת המדינה נקרא לשירות מלא ושירת בחטיבה 7. כשנפצע אחיו קשה בצמח בא לחופשה קצרה לביתו וביקר גם בבית-ספרו. סיפר בעליזות ובבדיחות-הדעת על "טבילת-האש" שלו ואמר: מי שעבר את ההתקפה הראשונה על לטרון וניצל – אין המוות מבעיתו עוד". ואכן חזר להילחם בלי מורך ורתיעה. השתתף במבצע "בן-נון ב'" לפריצת הדרך לירושלים ונפל בהתקפה על מערך הלגיון בלטרון ביום כ"ב באייר תש"ח (31.5.1948). ביום י"א באדר תש"י (28.2.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.