יוסף שלום

בן מנצור ובת-שבע. נולד ביום ג' בכסלו תש"י (24.11.1949) בתל אביב ולמד בבית הספר היסודי "התקוה" בשכונת התקוה ובבית ספר תיכוני לאלקטרוניקה בעיר. הוא היה פעיל בחוג חבריו וכאשר הועמד לרשותם מועדון ביד אליהו היו עורכים בו הרצאות ומשחקים ויוצאים לטיולים במסגרתו. הוא היה נער שקט אך לא ביישן, נער שנעים מאוד להיות במחיצתו וחבריו ביקשו תמיד את חברתו. הם היו הולכים חבוקים ברחובות ושרים בקול ומכל הקולות היה מתבלט קולו הערב של שלום. חבריו ידעו כי דלתו פתוחה תמיד בפניהם ולעתים, בשעות לילה מאוחרות, היה בא אליו חבר, כדי לשתפו בחוויות או לספר לו על קשייו ובעיותיו. הוא נהג לדון כל אדם לכף זכות ולא ראה בשום אדם טיפוס שלילי. שלום גויס לצה"ל במחצית אוקטובר 1967 ובגלל אהבתו לים התנדב לשרת בחיל הים. שלום השתתף במבצעים ימיים אך בבית ובחברה לא סיפר עליהם דבר והם נודעו לחבריו מקריאה בעיתון. אור ליום כ"ה באלול תש"ל (25.9.1970), מצא סמל שלום את מותו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול.