יוסף, רחמים

בן יחיא-שמעון וצביה. נולד ביום ג' באלול תש"י (16.8.1950) בירושלים ולמד בבית הספר היסודי "רמב"ם" בבית דגן ובבית הספר התיכון "שקדיאל" ברמלה. הוא היה טוב לב, חברותי ונעים הליכות והתחבב עד מהרה על כל מכריו וחבריו. הוא היה בן נאמן ומסור למשפחתו ואדם המוכן תמיד לעזור לזולת. יוסף גויס לצה"ל במחצית מאי 1968 והוצב לחיל השריון. אור ליום י"ח בכסלו תשל"א (15.12.1970), נפל סמל רחמים בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. בשם חבריו ומפקדיו כתב מפקד יחידתו במכתב תנחומים להוריו: "בנכם רחמים הצטייר בעיני כחייל וכלוחם מעולה והיה בין המצטיינים ביחידה. הוא היה טנקיסט מצטיין וחבר נאמן. חבריו כולם אהבוהו וחיבבוהו על רוח העליזות שבו ועל המרץ אשר השקיע בכל מעשה שעשה בדייקנות למופת. תמיד היה הראשון לכל ומעולם לא סירב לפעולות ותמיד הציע עצמו ראשון – וכולו מחייך. את רחמים בנכם הכרתי הן בפעולות מבצעיות, בעת ירי וקרב, הן בעת משחקי הכדורגל הסוערים ואף בשעת כתיבת מכתבים ושירים שחיבר. תמיד נזכור את טוב לבו ואת צחוקו ואת עירנותו וחריצותו שהבליטו את דמותו".