יוסף, מדחת (דחותי)

בן פרחה וסלמאן. נולד ביום 5.1.1981 בכפר הדרוזי בית ג'אן. אח צעיר לשהרבאן, היאם, סיהאם, פירוז, מהדי, ראמז, רמזיה ומג'די. מדחת גדל במשפחה חמה, תומכת ואוהבת, וזכה בחום ואהבה מבני המשפחה המצומצמת והרחבה ומכל הסובבים אותו. מדחת גדל והתחנך בכפרו בית ג'אן ובכל שנות לימודיו היה תלמיד מצטיין. בבית-הספר היסודי בלט חברתית ותרבותית וזכה בשבחים רבים ממחנכיו וממנהל בית-ספרו בטקס סיום הלימודים. גם בחטיבת-הביניים המשיך להצטיין. אישיותו הכובשת חיבבה אותו על עמיתיו והביאה לבחירתו למועצת התלמידים. הוא סיים את לימודיו במגמה הריאלית-כימית בתיכון כהרגלו בהצטיינות ובידו תעודת בגרות מלאה. מדחת היה נער חברותי ופעיל, שחבב צחוק והומור. הוא היה חבר בלהקת מחול דרוזית שרקדה דבקה והופיע במסגרתה באירועים בסקטורים שונים ברחבי הארץ. מדחת ניחן בלב חם ורחב, ואהב לסייע לסובבים אותו. באמצעות לשכת הרווחה בכפרו תמך באוכלוסייה חלשה: סייע לקשישים בצביעת בתיהם ובשיפוצם, והסיע תלמידים פגועים שכלית למועדון שבו למדו, ואף סייע למוריהם. מדחת פעל למען השלום, השתתף בגדנ"ע והיה "נאמן נוער" ב"נוער אומר לא לסמים". הוא הקדיש את שעותיו הפנויות למחשב, לטיולים ולצפייה במשחקי כדורגל של קבוצת "מכבי חיפה", אותה אהד. מדחת היה נער נמרץ ושאפתן וגילה מוטיבציה גבוהה להתקדם, להצליח ולהצטיין בכל שעשה. לפני גיוסו לצה"ל התלבט אם לפנות ללימודי רפואה בטכניון בחיפה במסגרת העתודה או להתגייס ולדחות את הלימודים לתום השירות. לבסוף בחר לדחות את לימודיו והתגייס לצה"ל ביולי 1999. הוא ביקש להמשיך את דרכו של אביו סלמאן, ששירת 28 שנים ב"משמר הגבול", ובחר לשרת בחיל. כדרכו, סיים את אימוני הטירונות בהצטיינות, הוצב לפעילות מבצעית בפלוגת "שכם" באיו"ש ונבחר לשרת במתחם קבר יוסף בשכם. תשעה חודשים שירת מדחת בצה"ל עד ליום שבו פרצה "אינתיפאדת אל-אקצה". ביום השני של ראש השנה תשס"א, 1.10.2000, בשעה 12:00 החלו כמאה מתפרעים ושוטרים פלשתינאים לתקוף את מתחם קבר יוסף באבנים, בקבוקי תבערה וירי. בשעה 15:05 נפגע מדחת באורח אנוש מקליע. במשך כ-4 שעות חיכה בכוחות שהלכו ואזלו לפינוי באמצעות כוחות צה"ל, שלא הגיעו. בשעה 18:40 נשם מדחת את נשימתו האחרונה. בשעה 21:30 פונתה גופתו של מדחת על-ידי כוחות הביטחון הפלשתיניים והועברה לידי צה"ל. בני המשפחה קיבלו את הבשורה המרה סמוך לשעה 21:00. סמ"ש מדחת יוסף הובא למנוחות ביום 2.10.2000 בבית-העלמין הצבאי בכפרו, בית ג'אן, כשאלפים מלווים אותו בדרכו האחרונה. בן עשרים היה בנופלו. הותיר אחריו הורים ושמונה אחים ואחיות. מותו של מדחת עורר סערה ציבורית ובעקבותיו הוקמה עמותת "איכפת". המורכבת מאנשים הרואים ברעות הלוחמים ובקוד האתי בצה"ל ערך עליון. העמותה זכתה לקונסנזוס ציבורי רחב וממשיכה לתמוך במשפחה מוראלית ונפשית. בבית הוריו של מדחת הוקם לזיכרו חדר הנצחה ובו כתבי-עת ופרסומים רבים מהעיתונות הכתובה.