יוסף, אשר

בן רפאל וחנה. נולד ביום ט' בשבט תשי"ג (25.1.1953) בעדן, כילד רביעי למשפחה בת עשרה ילדים. בשנת 1966 עלתה המשפחה לארץ והתיישבה בתל-אביב. אשר כבר הספיק לעשות שבע שנות- לימודים בעדן. שנה אחת למד בבית-הספר היסודי 'תחכמוני' שבמקום-מגוריו, בשנה זו העשיר את ידיעותיו. התאקלם יפה מבחינה חברתית ונתקבל לבית-הספר התיכון-עירוני ט' – במגמה הריאלית. כעבור ארבע שנים עמד בבחינות-הבגרות, בציונים גבוהים, במיוחד במקצועות מתמטיקה ופיסיקה. בעת הלימודים היה אשר חבר הגדנ"ע ועבר בו קורס-מ"כים. היה חבר בתנועת-נוער, הקדיש מזמנו לעיסוקי ספורט והיה שחיין טוב. אולם, בראש כל מעייניו עמדו הלימודים והתקוה להמשיכם לאחר השירות הצבאי ולזכות להשכלה אקדמית. אשר היה בחור אינטליגנטי, שאפתני, ער ומקובל על הבריות. בכל אורחות-חייו קיים את מצות 'אהבת לרעך כמוך' ושאר מצוות שלמד בביתו ספוג-התורה. באוגוסט 1971 גויס אשר לשירות הסדיר במסגרת הנח"ל. עבר קורס-מ"כים והועלה לדרגת רב"ט. בהמשך השירות הועבר לחיל-הרגלים וקיבל בו דרגת סמל. בהמלצה להעלאה זו נאמר: "חייל טוב, ממושמע ומסודר. ממלא תפקידו באורח מעולה. אחראי". אשר השתתף במלחמת יום-הכיפורים, ותוך-כך הועלה לדרגת סמל-ראשון. לאשר נותרו עוד כחודשיים עד לשחרורו משירות-החובה. הוא תכנן תכניות מעשיות להמשך הלימודים במוסד להשכלה גבוהה. לא ידע עדיין במדויק באיזה מקצוע יבחר, אך היה לו ברור שיהיה קשור במתמטיקה. ספרי-הלימוד במקצוע זה ליווהו לכל-מקום. ואז נקטעו לפתע חייו – נפל קרבן לים האכזר – בעת שירותו – ביום ט"ז בסיון תשל"ה (5.6.1974). הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, שבע אחיות ושני אחים.