יוסיפוב, עדי

בן אראלה ויוסף. נולד בתל אביב-יפו ביום כ' בניסן תשל"א (15.4.1971). למד בבית-הספר היסודי 'צהלה' בתל אביב וכשהמשפחה העתיקה מקום מגוריה להרצליה המשיך את לימודיו בבית-הספר היסודי על-שם ויצמן ובחטיבת-הביניים 'שמואל הנגיד'. הוא סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון העירוני במגמה ההומנית. עדי גויס לשירות חובה בצה"ל בשלהי דצמבר 1989. לאחר שסיים את טירונות החי"ר הועלה לדרגת רב"ט והוצב לשרת בנח"ל מוצנח. עדי נפל בעת מילוי תפקידו, בפעולה מבצעית ברצועת עזה, ביום ה' באדר תשנ"א (19.2.1991). סיור בן שני כלי רכב היה במשימה מבצעית במחנה הפליטים בשכונת אל-אמל בחאן יונס. עדי היה קשר סמ"פ וישב ברכב הראשון. תוך נסיעה זיהה עדי בצד הדרך מארב של מיידי אבנים ודיווח על כך למפקד הסיור. ניתנה פקודה לעצור ולהסתער. החיילים קפצו מן הרכב. עדי השתהה לרגע, כדי להעמיס על גבו את מכשיר הקשר, ואז פגע בו הרכב השני, שנהגו לא הספיק לעצור. עדי היה בן עשרים בנופלו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהרצליה. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות – גלית וקרן. מפקד היחידה ציין, כי עדי היה חייל טוב מאוד, חייל מקצועי שאפשר היה לסמוך עליו. במכתב התנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "אני רואה באופן פעולתו של עדי דוגמה למילוי המשימה באופן הרחב ביותר – בפעולת היציאה להסתערות וברגעים שקדמו לה באותו סיור. הוא גילה עירנות, יוזמה ודבקות במשימה. עדי היה חייל שקול, אחראי ורציני. יחד עם חבריו לגרעין יצר קבוצה מלוכדת ומגובשת, שאמורה היתה לצאת לפרק ההיאחזות ולהמשיך את המסלול בנח"ל. עדי ציפה בקוצר רוח לסיום התעסוקה בחאן יונס ולתחילת פרק ההיאחזות".