יוניס, ולדימיר

בן רעיה ורפאל, נולד ביום ב' באייר תשי"ח (22.4.1958), בברית-המועצות. ולדימיר למד שמונה שנים בעיר הולדתו, וכאשר עלה לארץ עם משפחתו בשנת 1973 התקבל לפנימיית "נעורים" בכפר ויתקין ולמד שנתיים מכונאות מטוסים. עד לגיוסו עבד ולדימיר כמלצר בתל-אביב. ולדימיר גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1977. לאחר הטירונות הוכר ולדימיר כלוחם חי"ר, ואחר-כך עבר קורס מש"קי תחזוקה והוצב כנגד אפסנאי ביחידה. לבסוף הוא הוצב כמש"ק רישום בבסיס קליטה ומיון. תהליך השתלבותו של ולדימיר בחיי הצבא היה איטי וקשה, אך כאשר הגיע ליחידתו האחרונה החל תופס בה עמדה וקנה לעצמו חברים ואוהדים. הוא ביצע את תפקידו בלא בעיות משמעת. ולדימיר היה שקט, יעיל, דייקן ומסור לעבודתו, וביצע כל משימה שהוטלה עליו לשביעות רצון מפקדיו. לפני מועד שחרורו מהשירות הסדיר, ביום כ"ז בניסן תש"ם (13.4.1980), נפל ולדימיר בעת שירותו והובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בחולון. הוא השאיר אחריו הורים. במכתב התנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקדו: "בנכם היה סמל, דוגמה ומקור מופת ליצירת עבודה מסורה באווירה הטובה ביותר, שיכול כל אחד מאיתנו לאחל לעצמו. הוא נתגלה כחייל האוהב לעזור לזולת. בשקט ובצנעה ביצע את תפקידו מעל ומעבר לנדרש. על תכונותיו אלה אהבוהו והוקירוהו כל חבריו וידידיו הרבים ביחידה".