יונה, אליהו

אליהו, בן פלורה ונאג'י, נולד ביום כ"ח בחשון תשי"ד (6.11.1953) בכפר קדימה וכשהיה בן שלוש שנים עבר עם משפחתו להתגורר בבת-ים. בבת-ים למד בבית-הספר היסודי "גבעת התמרים" והשלים את לימודיו התיכוניים בבית-הספר המקצועי "אורט" ביפו, במגמה של מסגרות. לאחר שתי שנות לימוד נאלץ לוותר על המשך הלימודים ולצאת לעבודה כדי לסייע בכלכלת המשפחה. אלי היה נער אוהב חיים ואהוב על כל מיודעיו. מעולם לא התלונן על שלא ניתן לו ללמוד ככל נער בן גילו, אהב לעזור לבני משפחתו וקיבל עליו את הדין ברצון. הוא היה ספורטאי מצטיין וזכה בפרסים בענף הקפיצה לרוחק. בשעות הפנאי הרבה לקרוא ספרים. אליהו גויס לצה"ל בראשית נובמבר 1971 והוצב לחיל הרגלים. במסגרת שירותו עבר קורס מש"קי מרגמות, קורס מ"כ רובאי, קורס מ"כים חי"ר וקורס צניחה. הוא נחשב חייל טוב ומסור והיה אהוב על חבריו ועל מפקדיו. בזכות הישגיו בתפקידו הצבאי עלה מהר בסולם הדרגות והגיע לתפקידי פיקוד. במלחמת יום-הכיפורים שירת אליהו כנגד רובאי בחזית הדרום. בקרבות שנערכו באזור "החווה הסינית" נפצע אך סירב להישלח לטיפול רפואי והמשיך להילחם. ביום כ"א בתשרי תשל"ד (17.10.1973) נפגע בקרב ונפל. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו אב, אם, שלושה אחים וחמש אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. במכתב תנחומים למשפחה כתב שר-הביטחון דאז, משה דיין: "אליהו היה חייל מסור וחבר מצוין. הוא היה אהוד על כל מי שהכירו". המשפחה תרמה לזכרו ספר תורה לבית-כנסת בבת-ים.