יונג, שמואל (“שמואליק”)

בן יהושע ומינה. נולד ביום כ"ג במרחשון תש"י (15.11.1949) ביפו. בשנה אשר בה נולד הגיעו הוריו לארץ מגרמניה והם משרידי שארית הפליטה. הוא התחיל ללמוד בבית הספר הדתי אשר בקרית מוצקין. אחרי שסיים את לימודיו היסודיים בו למד בבית ספר תיכון לשם השתלמות מקצועית בקרית חיים. הוא ספג אל קרבו את רוח האהבה לעם ולמולדת וכאשר גויס בנובמבר 1967 יצא ליחידה קרבית – לחיל השריון, אשר אליו הצטרף במלוא התלהבות הנעורים שבו, כי את רוחו העשויה לבלי חת רכש בביתו וברוח זו גידלוהו הוריו. הוא לא חיפש נוחות בחייו הצבאיים; העיקר היה השירות – ובקווים הקדמיים דווקא. הוא רצה להעניק למולדת את כל מה שיש לו – ואמנם כך היה בסוף! זמן רב עשה על גדות תעלת סואץ וחבריו מספרים שמעולם לא שמעו מפיו תלונה כלשהי על הקשיים שבאיזור. לפי מה שהם סיפרו היה מתנדב תמיד לכל משימה גם אם היא כרוכה בסכנה. את מקום שירותו שמר בסוד מהוריו אף כי היה מסור להם ובכל מכתב שלו היה נוהג להרגיע אותם ולהסיר כל דאגה מלבם. בשל תכונותיו הנעלות – ישרו, טוב לבו, נכונותו לעזור לזולתו וענוותנותו – זכה לאהבה ולהערצה רבה. אך ביום ד' במרחשון תשכ"ט (26.10.1968), בעוד הוא בשירות חובה, נפל באיזור פורט-תאופיק בשעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בחיפה. מפקד יחידתו במכתב תנחומיו להוריו כתב בין השאר: "לעתים קרובות הצליח להניע אחרים לעשות דברים שהוא עצמו רצה בהם ושנראו לו חשובים כדי להילחם להשגתם. אני כמפקדו נזקקתי לא פעם לאמץ את מלוא כוח השכנוע כדי לצנן את ההתלבות הרבה שאליה היה נתפש עם כל מאורע חדש… שמואל ביצע את המוטל עליו עד תום ולא חשוב במה היה המדובר. זכורה לי באופן מיוחד שיחה אחת שבה העלה שמואל בעייה שהעסיקה אותו לא מעט ושגרמה לו להתלבטויות רבות. הוא פסח על שתי הסעיפים- אחת אהבתו להוריו ולמשפחתו ומצד שני רצונו להמשיך להיות שייך למחלקתו, שהסכנה היא חלק ממנה. שמואל לא פתר את הבעייה והמשיך בדרך בה התחיל כשמדי פעם קלטנו מדבריו דאגה למשפחה ובמיוחד לאמא אשר בבית". בבית הספר הדתי בקרית מוצקין הוקמה ספרייה על שמו.