יונג, אריה (לייבלה)
בנם-יחידם של יהודית ונוח, נולד ביום ב' באייר תר"ץ (30.4.1930) בחיפה וגדל במשפחה שומרת דת ומסורת. על מסורת זו שמר באמונה ובמסירות. אריה הצטיין בלימודיו, זכה בהערכת מוריו אשר ראו צורך ל"הקפיצו" כיתה משום שעלה בידיעותיו ובחריצותו על רמת חבריו. משחלה אביו ונזקק לריפוי ולהחלמה, עזב הנער את בית-הספר כדי לעבוד ולעזור בכלכלת המשפחה, על אף הפצרות הוריו שלא יעשה זאת. תחילה ניסה את כוחו בעבודת מתכת, אך הפסיקה משום בריאותו הרופפת. בהיותו בן 15 החל לעבוד במשרדי "שמן" כפקיד מתלמד. שם עמדו לו רצינותו, מסירותו ותפיסתו המהירה והוא התקדם בעבודה עד כדי מילוי עבודות אחראיות למדי. בד בבד עם עבודת יומו השתדל שלא להזניח את לימודיו והתכונן בקורסים של בית-ספר "עתיד" לבחינות-הבגרות. אריה היה חבר פעיל ב"נוער העובד" ועם זאת היה פעיל גם ב"צופים". מגיל 15 היה חבר ב"הגנה", הצטרף לפלמ"ח והועבר ליחידת המילואים של הפלמ"ח – "הרזרבה". התמחה במיוחד כסייר. הוא התאמן במסירות ובהתלהבות, ומשום היותו שומר שבת היה יוצא לתפקידיו כבר בערבי שבתות, אף-על-פי שאלה היו הערבים האהובים עליו בבית. ב-29.11.1947, בליל החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות, הודיע לחבריו: "כולנו לנשק!" – והתנדב לגיוס מלא. הוא לא הסתפק בפעולות-קרב ארעיות בעיר חיפה ואף-על-פי שמפקדו הציע אותו לעבודת משרד דרש להעבירו – כאיש הרזרבה של הפלמ"ח – אל חבריו שבבסיס נען. שם צורף לגדוד בחטיבת הפלמ"ח "הראל" והשתתף בקרבות החטיבה – מההגנה על השיירות בקו תל-אביב-ירושלים ועד לקרבות שועפט, שייח'-ג'ראח וקטמון. אריה התמחה בנהיגת משוריין ובו נפל ביום ב' באייר תש"ח (11.5.1948) בקרב על- יד שער הגיא בשעת מבצע "מכבי" לפתיחת הדרך לירושלים. אריה הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית ענבים.
