יודפת (יודנפרוינד), אברהם

בן בן-ציון חיים ורבקה. נולד ביום י"ט בתמוז תרפ"ד 21.7.1924)) במונסטרזינסקה אשר בפולין. ראשית-לימודיו ב"חדר;" בגיל שש עבר לבית-ספר יסודי פולני, אחרי-הצהריים למד בבית-הספר העברי "תרבות" ובערב היה לומד לימודי דת ותורה מפי רב. אהב סוגי-ספורט שונים. בגיל י"ג נשלחו הוא ואחותו לארץ אל סבם אשר התגורר בחיפה כשההורים מקוים לחסל את עסקיהם ולעלות אחריהם. אולם מלחמת-העולם השניה שמה לאל את תכניותיהם; הם ניספו בידי הנאצים. עם הגיע אברהם לארץ למד בבית-הספר הריאלי שלוש שנים. אך כיוון שנפשו נמשכה אל העבודה והמלאכה (מילדותו גילה עניין ונטיה לטכניקה) עבר לבית-הספר המקצועי שליד הטכניון העברי בחיפה. כשסיים את לימודיו בבית-ספר זה יצא לעבוד כמכונאי ותמך בסבו הזקן ובאחותו שלמדה בטכניון. אהב את הארץ והירבה לטייל בה. מנעוריו חלם על טיס ועל מטוסים וכשגדל הצטרף לקלוב-התעופה ויצא למחנות-דאיה. היה חבר ה"הגנה" ועם פרוץ מלחמת-הקוממיות השתתף בכיבוש-חיפה. באותו פרק זמן עבד בחברת "של". הנהלת-החברה התערבה ללא ידיעתו בשחרורו מן הצבא בגלל היותו עובד חיוני למפעל, אך בינתיים השתתף בפעולות שונות בשחרור חיפה. על אף השגת השחרור התגייס למחרת לחיל-האויר, לקורס-טיס. היה מראשוני-הטייסים שקיבלו אימונם בארץ. הצטיין בחריצות, בכושר-עבודה וביישוב-הדעת אך עניו היה וצנוע ומעולם לא ניסה להתבלט ולעלות על חבריו. מייד עם קבלת כנפי-הטיס נקרא להישאר בהדרכה ובתוך זמן קצר נעשה למפקד בבית-הספר לטיס של חיל-האויר. לאחר חינוך כמה מחזורים היה לטייס קרבי. הכל אהבוהו וחיבבוהו על מידותיו התרומיות. בשנת 1951 נשלח מטעם הצבא לשם השתלמות באנגליה. ימים ספורים לפני נסיעתו נשא אשה. ביום ב' בסיון תשי"ד 3.6.1954)) נפל בשעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. הניח אשה ובת. אשתו תרמה גביע לזכרו, הניתן לחניך המצטיין בקורסי-הטיס.