יוגב (פינגר), זאב

זאב (זאביק), בן מלכה ויצחק, נולד ביום י"ד באלול תש"ח (18.9.1948) במושב שדה יעקב. הוא למד בבית-הספר הממלכתי-דתי "שדה-יעקב" במושב. את לימודיו העל-יסודיים החל בישיבה התיכונית "מדרשיית נעם" בפרדס-חנה, אך מקץ שנה עבר לבית-הספר המקצועי בסמ"ת בחיפה, שם למד ארבע שנים וחצי במגמה להנדסאי מכונות. עוד כשהיה בגן הילדים בכפר, התגלה כילד פיקח היודע לעמוד על שלו. בבית-הספר היה הנער הכשרוני תלמיד חרוץ מאוד. הוא אהב היסטוריה והתעניין במיוחד בתקופת מלחמת הקוממיות. בעוד שלשאר חבריו הייתה תקופה זו היסטוריה בלבד, הרי לגבי זאב הייתה זו פרשת-חיים, חוויה וזיכרון הקשורים בדודו זאב, שנפל במלחמת הקוממיות. בתקופת נערותו היה פעיל בתנועת "בני-עקיבא" כחניך וכמדריך. אך יותר מכל אהב את עבודת האדמה ואת הטבע. כשהיה תלמיד בבית-הספר היסודי הקימו הוא וחבריו חדר טבע. זאב הקדיש את רוב זמנו החופשי לטיפוחו. הוא נהג להאכיל בעצמו את החיות שבפינת החי ודאג להרחיבה על ידי איסוף פרפרים, צבים וצפרדעים. עוד בילדותו נטל חלק פעיל בעבודת האדמה במשק של אביו וגם בתקופת שירותו הצבאי הקדיש את רוב חופשותיו המעטות והקצרות לעזרה במשק. הוא אף התכוון להמשיך בלימודים אקדמיים בתחום החקלאות. זאביק היה חבר טוב ומסור לרעיו ואהוב על כולם. הוא היה בן נאמן להוריו, עוזר ומסייע להם, הצטיין בכישרונותיו ובתבונתו והיה חדור אהבה לעמו ולמולדתו. זאב גויס לצה"ל במחצית פברואר 1968 והתנדב לחיל-האוויר, שם עבר מקורס טיס לקורס ניווט. הוא סיים את הקורס כחניך מצטיין ואחרי כן גם שימש כמדריך בקורס ניווט וכמפקד קורס נווטים מתקדם. בתום חמש שנות שירות התנדב לשרת שבע שנים נוספות ושימש כנווט מטוס "פנטום" בדרגת סגן. מפקדיו ציינוהו כאידיאליסט, בעל מרץ ויזמה, הגון, עצמאי ורציני. בחוות הדעת שלהם תיארוהו כקצין מצטיין, מדריך מעולה ונוח בעבודתו וכקצין בעל עתיד מבטיח. בשנת 1970 נשא לאישה את חברתו ניצה, וכעבור שנה נולד בנם הבכור. זאביק היה בעל מסור ואב אוהב. הוא השתדל להקדיש את רוב זמנו הפנוי לאשתו ולבנו, שכן שלוש אהבות היו לו בחייו – משפחתו, המשק וחיל האוויר. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים מיהר אל משמרתו במטוס "הפנטום" שלו. ביום שני בערב, לפני יציאתו למשימתו האחרונה, שוחח עם אביו בטלפון ואמר: "אבא, אנחנו עושים דברים יפים". באותו לילה, השלישי למלחמה, ביום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973) יצא למשימתו האחרונה – פיצוץ הגשרים שהקימו המצרים על התעלה. מטוסו נפגע מטיל ונפל באזור הארמיה השלישית, כארבעה קילומטרים מזרחית לתעלה מול העיר סואץ. הקשר עמו ניתק והוא לא שב. כעבור שנה וחצי בראש חודש אייר תשל"ה, הוחזרה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בחלקת-הקברות הצבאית במושב שדה-יעקב. השאיר אחריו אישה ובן, הורים, אח ואחות. בספר "עץ חיים", שיצא לאור לזכר בני המושבים של הפועל המזרחי, כתבו עליו חבריו: "קשה לנו, כחברים מאותו כפר, באותו גיל, לשבת ולהעלות זכרונות על זאב, לחשוב עליו במושגים של הוא היה… איבדנו אבידה כבדה. עם ישראל איבד אזרח מסור, משפחתו, הוריו, אשתו ובנו שכלו את היקר להם, את גאוות המשפחה. אנחנו איבדנו חבר ומורה דרך. נזכור אותו כפי שהיה, צעיר, עקבי, נאמן לעצמו, לדרכו, לעמו, אוהב גדול של עם ישראל".