יואלי, אמיר
בן בכור לזיוה ושלמה, נולד בחיפה ביום י"ג בניסן תשל"ז (1.4.1977), אח לנועה. אמיר גדל והתבגר בבית אבן רחב ידיים המוקף חצר גדולה מגודרת אבן במושבה הגרמנית בחיפה. השכונה מאוכלסת יהודים וערבים, המתגוררים זה לצד זה, וידועה ביחסי השכנות הטובים בין תושביה. בבית המשפחה התגוררו גם סבו וסבתו של אמיר, והקרבה הפיזית בין הסבים לבין נכדיהם הביאה ליחסי אהבה עמוקים וחברות גדולה ביניהם. אמיר למד בבית-הספר היסודי 'מעלה הכרמל', ובבית-הספר 'ליאו בק', שם עשה את לימודי חטיבת-הביניים והתיכון. במהלך לימודיו בבית-הספר היסודי, הצטרף אמיר לתזמורת הנוער העירונית כמתופף, ולאחר זמן- מה החל ללמוד נגינה בחצוצרה. הוא התמיד בכך שנים מספר, עד הגיעו לכיתה י'. בהיותו בכיתה ה', הצטרף עם חבריו מבית-הספר לשבט הצופים 'משוטטי בכרמל', והמשיך בפעילות במסגרת זו עד גיוסו לצה"ל. אמיר אהב מאוד את הפעילות בצופים, בכיתה י' מונה למחסנאי השבט והתבלט כאחד ממנהיגי השבט בפעילות השוטפת ובארגון מחנות הקיץ וההכנה לטיולים. נוסף לכך היה פעיל בתכנון, ארגון וביצוע הטיולים של צופי חיפה. אמיר, חובב טיולים מושבע, יצא לטייל עם חבריו בכל הזדמנות וטייל עימם בכל רחבי הארץ. בחודש יולי 1995 התגייס אמיר לצה"ל. עוד טרם גיוסו היה ברור לו שיצטרף לאחת היחידות הקרביות, ולאחר התלבטות בחר בחטיבת 'גולני', בעקבות אביו, ששירת בה ונפצע במלחמת יום הכיפורים בניסיון הראשון לכבוש את החרמון חזרה מידי הסורים. אמיר שובץ בגדוד 'גדעון' של החטיבה ועבר את כל מסלול השירות המפרך בחטיבה עד היותו סמל מחלקה. הוא היה גאה מאוד בשירותו בחטיבה, וזכה להערכה רבה מצד מפקדיו, כמו גם מצד חייליו. מפקדיו ראו בו חייל מסור וחדור ערכים, שהפגין מוטיבציה גבוהה לשירות הצבאי ותרם רבות לטיפוח המוראל ועבודת הצוות במחלקתו. יומיים לפני יום הכיפורים, ביום ז' בתשרי תשנ"ח (8.10.1997), נפל אמיר בקרב בלבנון. הוא נהרג מפגיעה ישירה של פצצת מרגמה, שנורתה לעבר מוצב תל קבעה, בגזרה המזרחית של אזור הביטחון בדרום לבנון. יחד עימו נפל סמ"ר פביאן קוזמה. אמיר נפל בתאריך שבו נערך הקרב הכושל על החרמון, שאביו השתתף בו ונפצע, בהפרש של עשרים-וארבע שנים בדיוק. בן עשרים היה אמיר בנופלו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין בזיכרון יעקב. הותיר אחריו הורים ואחות. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמ"ר. להנצחת זכרו הקימו בני המשפחה, הנהגת צופי חיפה וחבריו של אמיר חדר ישיבות לסגל הנהגת שבט 'משוטטי הכרמל', הסמוך לבית-הספר הריאלי בהדר הכרמל בחיפה. סא"ל ניר, מפקד היחידה, כותב: "אמיר שירת כסמל מחלקה, היה אהוד מאוד בקרב פקודיו, וזכה להערכה רבה מצד המפקדים בפלוגה. יחד עם חייליו, שסמכו עליו בעיניים עצומות, הוביל פעילויות מעבר לגדר, בתוך אזור הביטחון בדרום לבנון, בצורה טובה ומקצועית. כשנפצע מפקד המחלקה באותו יום נורא, תפס אמיר פיקוד ועסק בארגון המוצב ללחימה, עת נפגע אף הוא. אמיר יינצר בלבנו כסמלה של ארץ-ישראל היפה. בחור חדור מוטיבציה, בעל ערכים וגאוות יחידה, שהמשיך את המסורת המפוארת של אביו ב'גולני'."
