יהושע, משה

משה, בן שושנה ויהושע, נולד בשנת תש"ד (1944) בכורדיסטן שבעירק ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1951. בארץ החל משה את לימודיו בבית-הספר היסודי "נחשון" בירושלים ואחרי כן המשיך ולמד בסמינר המזרחי. משה גויס לצה"ל במחצית מאי 1962 והוצב לחיל-השריון. במשך כל תקופת שירותו נחשב חייל טוב, ממושמע וצייתן, אחראי ומסור לתפקידו, ואף שימש דוגמה ומופת לחבריו במזגו הטוב ובסבילותו. לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר היה נקרא רבות לתקופות של שירות מילואים. במסגרת שירות המילואים השתתף במלחמה בשנת 1967 הוענק לו "אות מלחמת ששת הימים". משה חי כל חייו בצנעה. הוא התפרנס מיגיע כפיו וכלכל את משפחתו בדחקות ובכל זאת היה שמח בחלקו. הוא היה חוזר לעת לילה ממלאכת יומו הקשה, מוכר בסופר-סל, והיה מסייע לאשתו בעבודת הבית, בדירה של חדר אחד. למחרת היה משכים לבית-הכנסת, להתפלל בטרם יצא לעבודתו. הוא היה מהמשרתים בקודש, שאנשי השכונה גמרו עליו את ההלל. הוא עמל ככל שיכול על תקנת בית-הכנסת, ובידו היה פנקס שרשם בו את הימים שקבע לעצמו לניקיון המקום ולסידורו. משה היה אהוב על הבריות ומכובד עליהן. תמיד נטל חלק בשמחת הזולת, משמח אלוקים ואנשים, והיה משרת את קהל החוגגים בהתלהבות. הוא אהב לעזור לזולתו. כשהתפוצצה הפצצה בסופר-סל שעבד בו, עזר בכל כוחותיו לחלץ את הפצועים ולסייע בפינוי הלקוחות. הוא אהב מאוד את בני משפחתו וחינך את ילדיו להיות נאמנים לאלוהים, לעמם ולארצם. אדיב היה ומנומס, עדין נפש ונעים הליכות. הוא האיר פנים לכל אדם והיה מכניס אורחים. מטבעו היה עניו, נוח לבריות וקשה לכעוס. ותרן היה וסלחן, ומעולם לא הקפיד עם זולתו. הוא היה אוהב שלום ורודף שלום, ישר-דרך, איש-אמת ובעל-מצפון, איש מוסר וטהר-הליכות. צנוע היה וביישן, מסוגר ונחבא אל הכלים. הוא היה בן נאמן להוריו ורחש להם כבוד רב. במלחמת יום-הכיפורים השתתף משה בקרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים בסיני. ביום כ"ח בתשרי תשל"ד (24.10.1973) נפל משה בקרב בעיר סואץ. הוא ויחידתו נשלחו להבקיע אל העיר, כדי לחלץ יחידת צנחנים שכותרה שם. במהלך הקרב נפגע משה ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו אישה ושישה בנים, אב, אם, שלושה אחים ואחות. בנו הקטן נולד לאחר מותו, ונקרא על שמו – משה-חי. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "משה היה חייל מסור ונאמן, אהוב על חבריו ומקובל על מפקדיו. יהי זכרו ברוך ותהי נשמתו צרורה בצרור החיים, אמן".