יהוד, עזרא
בן רחל ואפרים, נולד ביום כ"ז באב תרפ"ז (25.8.1927) בכרם- התימנים שבתל-אביב. בהיותו בן שנה התייתם מאביו, שנרצח מן המארב בשומרו בפרדס בנס ציונה. עזרא גדל בבית-יתומים ואחרי שסיים את לימודיו בבית-ספר יסודי למד נגרות רהיטים ועבד במקצוע זה, ולעתים כפועל בפרדסים או בבניין למען פרנסת אחיו הקטנים. מיום שעמד על דעתו נטל על עצמו לנקום את דם אביו. בגיל צעיר הצטרף ל"הגנה" ונטה שכם בתרגילים ואימונים, וידיעת המטרה הקלה וחיבבה עליו כל תפקיד אף אם קשה היה. בהיותו בן 18 התגייס לנוטרות וגם בהיותו נוטר מילא כל פקודה וכל תפקיד באמונה ובמסירות. לדברי אחד מחבריו היה זמן-מה פעיל גם במחתרת אצ"ל. עזרא הסתפק במועט, נשא אישה והתכונן לחיי-עמל שקטים. זמן מועט אחרי נישואיו פרצה מלחמת-העצמאות והוא, כנוטר, החל לשרת בליווי שיירות בכביש תל-אביב- רחובות ואחר-כך גם בכביש לירושלים ובנס ניצל מסכנות שהלך לקראתן בלי רתיעה. עם פירוק חיל-הנוטרים הצטרף לחטיבת "אלכסנדרוני", וגם בה גילה אומץ ומסירות במצבים הקשים ביותר והתנדב בין הראשונים לכל משימה מסוכנת. אור ליום 17.7.1948 נפצע קשה בהתפוצצות מוקש בעת סיור במשלטי גאולים, מול טול- כרם, וביום י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948) מת מפצעיו בבית-החולים בילינסון. בדבריו האחרונים אמר לחבריו שלא להירתע וללכת בעקבותיו. הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות בנס ציונה. אחרי מותו נולדה לו בת.