יהודה, רון (‘רוני’)

בן לובה ואריה. נולד ביום ט' בשבט תשכ"ט (28.1.1969) במושב צור משה. למד בבית-הספר היסודי 'בכר רוסו' בצור משה וסיים את לימודיו בקריית החינוך ע"ש דוד בן גוריון בעמק חפר, במגמת מכשור ובקרה. רוני היה חבר בתנועת 'הנוער העובד והלומד'. הוא היה חובב ספורט ושיחק כדורגל וכדורסל. בזמנו הפנוי ניגן בפסנתר, באורגן וגיטרה. מנהל בית-הספר היסודי שבו למד וחבר צור משה שבו גדל היטיב לתאר את ימי נעוריו של רוני: "רון למד בבית-ספרנו שש שנים. / שש שנים של שובבות וחיוכים, / של יחסי חברות יוצאים מן הכלל / ילד שלנער צמח וגדל / בינות פרדסים, בשבילי המושב / אל המקום בו נולד, נקשר ואהב. / הסביר פנים לכולם בחיוך על השפתיים, / את הסבתות הקפיד לבקר כל יומיים. / כולם אהבוהו, חברים וחברות סביב / וחלף לו עוד קיץ ועבר עוד אביב / ורון מסיים יסודי ותיכון / והמוסיקה מחדרו בוקעת בשאון, / מין אהבה נהדרת לחופש, לדרור, / להיות אופטימי ולראות את האור, אהבת החיים יום יום ללא גבול ומחר". הוא גויס לצה"ל בשלהי ינואר 1988, והוצב בחיל האוויר. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס חשמלאי מסוקים, נשלח לטייסת של חיל האוויר בתפקיד חשמלאי מסוקים. להערכת מפקדיו היה חייל טוב ואהוד על חבריו ביחידה. ביום ז' בטבת תש"ן (4.1.1990) נפל בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין בצור משה. השאיר אחריו הורים ואח – שלמה. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "רוני הגיע ליחידתנו ביולי 1988. מולי התייצב בחור עם עיניים נבונות וחיוך שובבי, שהקסים במבט ראשון את כולנו. רוני בלט ברמה אישית גבוהה מאוד, בלט כמנהיג, בלט בכושר הדרכה מצוין ובלט במקצועו. הטלנו עליו תפקיד בהתאם לכישוריו, למרות גילו הצעיר. הוא הנהיג את חיילי היחידה לרמה תרבותית גבוהה, תיקן מסוקים ברמה מקצועית שגם בכירים ממנו לא היו מתביישים בה".