יהודה, נעם (ישראל)
בן הזקונים של שושנה והרב דוד יהודה. נעם נולד בארצות הברית ביום כ"ד באייר תשכ"ג (18.5.1963), נצר למשפחת רבנים שעמדו בראש קהילות בירושלים ובפילדלפיה. אח של יאיר, תמר, ידידיה, עטרה ויעל. בשנת 1969, כשנעם היה בן שש שנים, עלתה המשפחה מארצות הברית לארץ, לצפת. נעם למד בבית ספר ממלכתי-דתי "בירב" בעיר, והמשיך ללימודים בישיבה – תחילה ללימודי חטיבת ביניים ב"קריית הרצוג" בכפר סבא ומשם לישיבה התיכונית "מדרשיית נעם" בפרדס חנה, אותה סיים במחזור ל"ג. נעם היה חדור מצעירותו ברוח שליחות ואחריות לתיקון עולם, היה פעיל במועצת התלמידים של המדרשיה, שותף בעריכת עיתון התלמידים ומוביל בפעולות ההתנדבות שנערכו, פעולות במרכז קליטה ובבית יתומים. מחנכיו של נעם שיבחו את האופן בו שילב תורה עם דרך ארץ, והוא היה אהוב מאוד על כל מוריו וחבריו. הרב יהושע יגל, ראש מדרשיית נעם, אמר עליו: "נעם היה בעל כישרונות נפלאים. עילוי בתפיסה, בעמקות התורה ובכל חכמה ומדע. נועד לזכות בשני כתרים – כתר תורה כתלמיד חכם, וכתר חכמה כאיש מדע. אך מעלתו המיוחדת הייתה הנעימות". בכל שנות לימודיו נעם גם השתתף בחוגי ספורט שונים, והגיע להישגים יפים. במקביל ללימודיו נעם הדריך בתנועת הנוער "בני עקיבא" בצפת. הוא תמיד השקיע בפעילויות הדרכה מקוריות ומעשירות, סייע לחניכים שנזקקו לעזרה בתחומים שונים ועל כן השאיר חותם ניכר על חניכיו. מתוך רצון לפעול בתחומים חברתיים הוא יזם פגישות עם אנשי חינוך ועם אישי ציבור, והביא את דברם לחניכיו, כמו גם לחבריו במדרשיה. בשעות הפנאי נעם אהב מאוד לטייל בטבע. הוא גם אהב חיות, אותן גידל בחצר הבית. בתום לימודיו בישיבה התיכונית ניצל נעם את הזמן עד גיוסו ולמד שלושה חודשים בישיבת "הר עציון" באלון שבות. בסוף שנת 1981 התגייס נעם לצה"ל ושירת בחיל ההנדסה הקרבית. מתחילת שירותו הוא הוכיח עצמו כחייל רציני וממושמע, ידע למשוך אחריו את חיילי המחלקה ועל כן היה אהוב ומוערך על ידי כולם. הוא סיים טירונות הנדסה קרבית כחניך מצטיין פלוגתי. מפקדו של נעם כתב: "נעם בלט מאוד כבר בתחילת דרכו כחייל מוכשר, חדור אמונה ורצון עז למלא את המוטל עליו על הצד הטוב ביותר". בהמשך דרכו של נעם נכתב עליו בהערכה תקופתית: "בחור נדיר ומבריק, ראש גדול שנועד לגדולות". העומס באימונים ובפעילות המבצעית לא מנע מנעם להקפיד בקיום מצוות ובלימוד תורה. לכל מקום הוא נשא ספרי קודש, וכל הפסקה ניצל ללימוד. הוא גם נהג לכתוב מכתבים רבים, בהם שיתף את משפחתו, את חבריו ואת חניכיו במחשבותיו ובתובנות שהשיג במהלך לימודו ובחוויות שעבר. ביום 6.6.1982, בפרוץ מלחמת שלום הגליל, נכנסה יחידתו של נעם ללבנון יחד עם פלוגת שריון ויחידת גולני. הכוחות נעו לאורך ציר החוף, לכיוון ביירות, והנגמ"ש שלו היה בראש החץ ששעט צפונה. נעם נפל בקרב בלבנון ביום י"ט בסיוון תשמ"ב (10.6.1982), היום החמישי ללחימה. הוא נהרג מפגיעת טיל אויב בקרב בכפר סיל, שחלש על הדרך צפונה אל שדה התעופה בביירות. נעם היה בן תשע-עשרה בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בצפת, המשקיף אל נופי ילדותו שכה אהב. נעם הותיר הורים, שני אחים ושלוש אחיות. אחרי נפילתו הועלה נעם לדרגת רב-טוראי. נעם מונצח בשני בתי כנסת: בית כנסת "נעם" שהוקם בצפת, עיר מגוריו, ו"היכל נעם" שהוקם בבסיס ההדרכה של ההנדסה הקרבית, היחידה בה שירת. כן הוקמו לזכרו קרן צדקה לנזקקים, גמ"ח אוצר ספרים ומפעלים חברתיים נוספים. ילדים רבים זכו להיקרא על שמו של נעם והוא מהווה ותמיד יהווה עבורם, כמו עבור כל מי שהכירו, מקור השראה. נעם מונצח באתר ההנצחה של חיל ההנדסה בצומת חולדה, וכן באתרי ההנצחה של חטיבת גולני ושל גדוד 53 בחטיבת שריון 188, שני הכוחות שאיתם נעה היחידה שלו בלבנון.
