יהודה, כרמל (“כרמי”)
בן יעקב ודליה. נולד בשנת תש"י (1950) בקרקוק שבעיראק וכשהיה בן שנה עלה ארצה עם משפחתו, שהתיישבה בהרטוב. הוא למד בבית הספר היסודי על שם אהרן שמי בבית שמש, אך כאשר עברה המשפחה לאזור חיפה המשיך וסיים את לימודיו היסודיים בבית הספר על שם שפרינצק בקרית בנימין. הוא התחבב מאוד על חבריו לספסל הלימודים, שהתקשרו אליו מאוד. כרמי המשיך את לימודיו בבית הספר התיכון החקלאי "ויצ"ו" בנהלל. הוא היה פעיל באימוני הגדנ"ע ושהה תקופה בחוות הגדנ"ע בבאר אורה שבערבה. הוא היה בן מסור מאוד להוריו, ונהג להתקשר אליהם ולהרגיע אותם. מכתבו האחרון, שלא הספיק לשלוח והוא נמצא בין חפציו, מלא ביטויים כגון: "אצלי הכל בסדר;" "אין מקום לדאגה;" "מקווה לראותכם בבית". כרמי גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1968 והתנדב לשרת בחיל הצנחנים, כשהוא הולך בעקבות אחיו. ביום כ"ד באייר תש"ל (30.5.1970), נפל מידי מארב של האויב. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בחיפה. מפקדיו וחבריו לצבא העריכו אותו מאוד ומפקדו כתב במכתב תנחומים להורים: "הוא היה אחד מבחירי חיילינו. דרך ארוכה עשה עמנו מאז גיוסו. בתקופה של מלחמה ומרדפים בבקעת הירדן, הפגזות בתעלה ובישיבה במוצבים, למדנו להכיר את כרמל וראינו בו את החייל הטוב והחבר המסור". ספר תורה לזכרו של כרמל הוכנס לבית הכנסת על שם אליהו הנביא בקרית פרוסטיג (שכונה של קרית אתא).