יהודה, יעקב

בן עזיז ואלויז. נולד ביום י"א בניסן תשי"ב (6.4.1952) בירושלים. למד ב"ענף החיים" בבקעה שבירושלים ובבית החינוך של ערב, הנחשב לבית ספר תיכון. יעקב היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד" בירושלים והשתתף ברוב הצעדות שנערכו מטעמה (צעדת תל חי, צעדת ירושלים, ועוד). הוא אהב את המסעות והשתתף בכל מסע שנערך בבית הספר. בשעות הפנאי הרבה לקרוא ספרים, שהיה שואל מחבריו ומן האוניברסיטה, אשר בה עבד. את שעות הערב המאוחרות עשה בחוג סיף, שהיה חביב עליו מאוד. בערבי שבתות וגם בימי חול היה משחק בכדורגל עם חבריו. הוא אהב לפרוט על גיטרה וכן היה אוסף בולים. מטבעו היה נער שקט ולא סירב מעולם לעשות דבר שנתבקש כי בחפץ לב היה עוזר לזולת. היה לו חוש הומור ויחס חברי חם לכל ידידיו. מוריו חיבבו אותו מאוד על מזגו הנוח ועל שקידתו. יעקב גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1971 ומאחר שרצה לשרת ביחידה קרבית, התנדב ל"גולני". הוא עבר בהצלחה את הטירונות הקשה והוצב, עם סיומה, כלוחם באחת הפלוגות של גדוד "הבוקעים". בתקופת שירותו הספיק להשתתף רבות בפעילות מבצעית ואור ליום כ"ט בשבט תשל"ב (13.2.1972), נפל בעת מרדף אחרי מחבלים ברצועת עזה. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים.