יהודאי, אברהם (אלחנן)

בן מרים וסעדיה. נולד בתימן בשנת תרפ"א (1921) כבן שלישי למשפחה שמנתה שישה אחים ושתי אחיות. בשנת 1926 עלתה המשפחה, בדרך לא דרך, לארץ-ישראל והתיישבה בכרם התימנים שבתל-אביב. אברהם למד בבית-הספר תלמוד-תורה לתימנים. היה תלמיד עירני ותוסס. קרא הרבה והצטיין בכתיבת חיבורים. בשנת 1936 לאחר מות אמו, התחיל לעבוד במקצוע חשמלאות-רכב ולהשלמת הכנסתו עבד בחנות פרחים. בכל אלה גילה חריצות רבה ושעותיו הפנויות הקדיש לתחביביו: מוסיקה, ספרות ואמנות. בנעוריו הצטרף לתנועת הנוער "בית"ר" ועם קום "הארגון הצבאי הלאומי בישראל" (לימים לח"י) בסתיו 1940 נמנה עם חבריו. כינויו המחתרתי היה אלחנן ובפי חבריו נודע בשם "המהרג'ה". ב-1942 נאסר על-ידי הבריטים והוחזק במחנות המעצר של מזרע ולטרון. ב1- בנובמבר 1943 היה עם 20 הבורחים מלטרון ומאז הועסק במנגנון הקבע של לח"י ונמנה עם החטיבה הלוחמת. ב-1.11.1945 נפצע בעת ניסיון חבלה בבית הזיקוק בחיפה. הוא איבד את עינו אבל הצליח להגיע בשארית כוחותיו למקום שבו הוגש לו טיפול רפואי. כשהחלים תבע להשתתף גם להבא בפעילות קרב ומבקשו ניתן לו. אביו, למרות מצבו הכלכלי הקשה, תמך בו וגם סייע למחתרת בכסף ובהעברת נשק וציוד. ביום ט' בסיון תש"ו (18.6.1946) יצאה יחידה גדולה של לח"י להתקיף את בית המלאכה של הרכבות במפרץ חיפה. בהתקפה זו נפל אברהם ועמו עשרה לוחמים נוספים. הוא הובא לקבורה בבית-העלמין בחיפה. משפחתו לא השתתפה בהלווייתו, ודבר מותו נודע לה רק כעבור שבועיים של חרדה ודאגה. רק עם קום מדינת ישראל זכו לעלות לקברו. הניח אב ושמונה אחים ואחיות. אברהם הונצח בספר "חיילים אלמונים" ליעקב בנאי ובספר "לוחמי חרות ישראל" לנתן ילין-מור.