יהב, רחמים (רמי)
רחמים (רמי), בן יונה ונתן, נולד ביום כ"ז באב תש"י (10.8.1950) באבן יהודה. הוא למד בבית-הספר היסודי "אבן יהודה" ואחרי-כן המשיך את לימודיו בבית-הספר "אשל הנשיא" בנגב, בבית-הספר החקלאי בנהלל ובבית-הספר החקלאי במקוה-ישראל. רמי היה תלמיד שקדן וחרוץ, עמד בהצלחה בבחינות הסקר, והיה אהוב על מוריו ועל חבריו. הוא נמנה עם חניכי תנועת הנוער העובד והלומד בעין יעקב, והיה בה חבר פעיל מאוד ומעורה בכל האירועים בקן. הוא היה חובב ספורט נלהב, ביחוד למשחק הכדורגל, נמנה עם חברי מועדון הספורט של המועצה המקומית של אבן יהודה, היה שחקן מצטיין בקבוצות הכדורגל של חדרה ונתניה ואף שיחק כשנתיים כדורגל בעיר ליוורפול שבבריטניה. רחמים גויס לצה"ל בתחילת מאי 1968. לאחר הטירונות השתלם בקורס מ"כים חי"ר. הוא היה אחראי ומסור לתפקידו ושימש דוגמה לחבריו במזגו הטוב ובסבילותו. הוא השתדל שלא להדאיג את הוריו והקפיד לכתוב מכתבים הביתה. בתעודה שניתנה לו לפני שחרורו מן השירות הסדיר כתב מפקדו: "רחמים הוא חייל ממושמע ויודע לבצע את תפקידו כראוי". לאחר שהשתחרר מן השירות הצבאי הסדיר, התכונן ללמוד בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית בירושלים. רמי היה אדם אופטימי, חייכן ובעל חוש הומור, שהרבה להתבדח ולעשות לפעמים מעשי קונדס, לשמחת לבם של ידידיו הרבים. הוא היה רודף שלום ומתרחק מריב, ותרן וסלחן ולא שמר טינה. תמיד חייך והיה שמח בחלקו, נוח לבריות, חברותי ומכניס אורחים ומעולם לא הלך רכיל והיה בעל סוד נאמן. הוא אהב את בני משפחתו, נהג כבוד רב בהוריו, והיה קשור מאוד לאחיו. כשפרצה מלחמת יום-כיפורים גויס ונשלח עם יחידתו לחזית בסיני. ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973) נפל רחמים בקרב במוצב "חיזיון" שבגזרה המרכזית, לחופי תעלת סואץ. יומיים תמימים עמד וירה ללא הרף במא"ג שבידו, עד שנפגע ונהרג. תחילה נחשב כנעדר ואחרי כן הוכרז חלל שמקום קבורתו לא נודע. לימים זוהתה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר- הרצל בירושלים. השאיר אחריו אב, אם, שלושה אחים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "רחמים ז"ל היה אדם ולוחם למופת". הוריו תרמו ספר תורה לבית הכנסת באבן-יהודה; חטיבת ירושלים הוציאה לאור ספר בשם "בנייך – לוחמייך, ירושלים", לזכר אנשי החטיבה שנפלו במלחמה, ורחמים בתוכם.
