ידעיה, אתי

אתי, בן רחל ז"ל ומשה, נולד ביום י"א בסיון תשי"ג (25.5.1953) בקיבוץ חניתה. הוא למד בבית-הספר היסודי בקיבוצו ואחרי-כן השלים את לימודיו בבית-הספר התיכון האזורי "סולם צור" ליד גשר הזיו. לדברי מחנכו הצטיין אתי בכל מקצועות הלימודים. הוא אהב לקרוא והיה כותב רשימות, שבהן העלה את מחשבותיו על הכתב. אתי היה עוזרלחבריו שהתקשו בהכנת השיעורים. הכל מעידים כי אתי היה מתחבב בקלות ובמהירות בשל מזגו הנעים והנוח. הוא היה חברותי, ישר ובעל מצפון. במהלך שנת הלימודים האחרונה בבית-הספר התיכון, כתב אתי עבודת גמר בנושא "איוב, השטן והאל – בסיפור המסגרת של ספר איוב" וזכה על עבודתו לציון מעולה ולשבחים רבים על הרעיונות שהעלה במסגרתה. אתי גם פרסם מאמרים בעלון הקיבוץ, ובחלק מהם נגע בבעיות שעניינו והעסיקו אותו ואת בני גילו בקיבוץ ובישראל. לפני גיוסו היה פעיל כשנה בחטיבת הנוער הכלל-ארצית של איחוד הקבוצות והקיבוצים וזמן-מה היה אף מרכזה. אתי גויס לצה"ל בראשית פברואר 1973 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות הוא נשלח לשרת באחד מבסיסי החיל, באזור הדרום. אתי היה חייל אחראי ומסור לתפקידו. מפקדיו מציינים לשבח את כושר סבילותו, את צייתנותו ואת הקפדתו במילוי כל המשימות שהוטלו עליו. הוא רכש לו ידידים רבים מקרב חבריו ליחידה וכולם חיבבוהו בשל אופיו ותרומתו החברתית. במלחמת יום-הכיפורים לחם יחד עם אנשי יחידתו באזור סיני. ביום י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973) נפגע הנגמ"ש שלו באש האויב, כקילומטר לפני צומת "לכסיקון". זמן רב נחשב אתי כנעדר, אולם בראשית מאי 1974 נמצאה גופתו והוחזרה על-ידי המצרים. אתי הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקיבוץ חניתה. לאחר נופלו הועלה אתי לדרגת רב-טוראי. בני משפחתו וחבריו בקיבוץ חניתה הוציאו לאור ספר לזכרו. כלולים בו דברים על דמותו, מכתבים ורשימות והחיבור העיוני שכתב "איוב, השטן והאל – בסיפור המסגרת של ספר איוב".