ידוב, יוסף

בן טובה ודניאל, נולד ביום י"ט בתשרי תר"ץ (23.10.1929) בעיר ברסלאו, גרמניה. בשנת 1934 עלה עם הוריו לארץ, נתקבל לבית- הספר היסודי בבני ברק וסיים את לימודיו בהצטיינות. משם עבר ללמוד בישיבה "קול התורה" בירושלים. הוא אהב את לימודי התורה והתלמוד והעמיק להגות בהם. ברבות הימים יצא לעבוד במקצוע החשמלאות, והצטרף לתנועת "תורה ועבודה" – ל"בני- עקיבא". בתנועה נמסרו לו תפקידים חשובים וגם נשלח לקורס מדריכים ובשובו מילא תפקידיו בהצלחה. כחבר ה"הגנה" היה בין ראשוני המתגייסים שיצאו לעזרת ביריה שבגליל, כשהותקפה על- ידי הבריטים. יוסף נשאר שם במשך זמן מסוים כדי לעזור בביסוס הנקודה הצעירה ובגידולה. משפרצה מלחמת-העצמאות חזר לביתו והצטרף עם חבריו לפלוגה הדתית בחטיבת "אלכסנדרוני". הוריו ביקשו לשולחו לחוץ-לארץ, אך הוא לא נענה לרצונם ולא אבה לשמוע על יציאה מן הארץ לעת כזאת. יוסף לחם כרגם בקרבות תל ליטווינסקי, טנטורה ומבצע "דני". השתתף בכיבוש עין ע'זאל ואיגזים ופעל ליד קאקון וכפר יונה. בעת מבצע "חורב" נערך מבצע "חיסול" נגד "כיס פלוג'ה", שבו היתה נצורה חטיבה מצרית. ההתקפה נערכה על אגפו המזרחי של ה"כיס", באזור עיראק אל-מנשיה. כוחות "אלכסנדרוני" פרצו לכפר מדרום והשתלטו על חלקו, אך הסתערותם על התל שמצפון לכפר נהדפה. בינתיים התאוששו המצרים, תקפו נגד ואילצו את כוחותינו לסגת. חלק מהכוח נלכד בתוך הכפר. בקרב זה נפל, ביום כ"ו בכסלו תש"ט (28.12.1948). נקבר בפלוג'ה. ביום י"ז בכסלו תש"י (8.12.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.