יגנטינסקי, עמירם

בן טובה ומשה, מחלוצי העלייה השלישית, נולד ביום כ"ג באב תרפ"ח (9.8.1928) בחיפה. שם למד שנה בגן-ילדים בהדר-הכרמל, ומשהתנחלו הוריו בכפר הס המשיך שם שנתיים בגן-הילדים ואחר-כך סיים את בית-הספר היסודי ושתי כיתות-המשך בבית- הספר המשותף לגוש תל מונד. שנתיים למד במקווה ישראל ובסתיו 1947 חזר הביתה ועבד במשק הוריו. עמירם התגייס לפל"ם וכל החורף עבד ביום במשק ובלילה בשמירה. היה מדריך בגדנ"ע ומדריך צבאי בסביבה והצטיין בתפקידו. נשתבח במידותיו הטובות: לב טוב ועין טובה, ישר ונאמן בדיבור ובמעשה, מתון ומנומס וממושמע, נבון ומוצק בדעותיו, אמיץ ופעיל מתוך ענווה וממלא באחריות כל מה שנטל על עצמו. רצה מאוד להתגייס לשירות פעיל ולמורת-רוחו אנוס היה להישאר בבית ולשאת בעול המשק, אך התנחם שב-15.5.1948, יום הכרזת המדינה, יגיע מועד גיוסו. בימים האחרונים לפני הגיוס עשה את כל העבודות הדחופות במשק, על-מנת שבהתגייסו יוכל לעזוב את הבית במצפון שקט. באפריל 1948 יצא עם חבריו לקצור את החציר והצליח להתגבר על הערבים שארבו להם ולחזור בשלום. גם בשעת החשת עזרה לקיבוץ המעפיל שליד קאקון נחלצו ממצב מסוכן וחזרו בשלום. יומיים לפני מועד גיוסו יצא עם כל כוחות פל"ם מהסביבה להטריד את הכפר טירה, כדי להקל על פעולות כוחותינו בסביבת כפר סבא ורמת הכובש. מפקדי הפעולה הרחיבו את ההטרדה ועברו להתקפה ממש וחלק מהכוחות המתקדמים נתפסו במלכודת ונפתחה עליהם אש חזקה מכל עבר. עמירם היה מבוצר במקום טוב ונוח, אך לקריאת חבריו המוקפים יצא וחש לעזרתם ותוך כדי יריות בלתי פוסקות לעבר האויב פגע בו כדור ושם נפל ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948). מקום קבורתו של עמירם לא נודע. הוקמה מצבה לזכרו בחלקה הצבאית בתל מונד ובגן הנעדרים בהר הרצל. החלל הינו מקל"ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.