fbpx
יבלוצ’ניק, שבח

יבלוצ’ניק, שבח


בן רבקה ויונה. נולד בתמוז תרע"ט (1919) באלכסנדריה של מצרים, לשם גורשו ההורים מארץ-ישראל על-ידי התורכים בימי מלחמת-העולם הראשונה. בגיל שנה חזר לארץ עם הוריו, שהשתקעו בירושלים, ושם למד ב"חדר" ובתלמוד-תורה. בבית הוריו קיבל חינוך מסורתי-לאומי, ספוג אהבת הארץ. אחר-כך למד בישיבת "תורה ויראה" שבשכונת מאה שערים וכשסיים שם תלמודו הצטרף לארגון ה"הגנה" בעיר. השתתף בקורסים שונים, שירת כנוטר בחיל הנוטרים ונמנה עם העולים על אדמת חניתה בשנת 1938. בשורות ה"הגנה" היה יוצא מדי לילה לשמירה במערב ירושלים באותם ימי מאורעות-דמים. הוא התחבב על מכריו וחבריו בזכות צניעות הליכותיו ויחסיו הנלבבים עם הבריות. היה מעורב בפעילות ציבורית ונמשך לספרות. באחד הקורסים של ה"הגנה" נפצע מרסיס באמת ידו הימנית, ולאחר שבועות של ייסורים הוציא את נשמתו ביום י"ד בתשרי ת"ש (27.9.1939). בן עשרים ושתיים היה במותו. הוא הובא למנוחת עולם בהר הזיתים בירושלים. ליד קברו הרענן הספידו אביו, שאמר: "הנה הבאתי את ראשית פריי, את בני בכורי, קיימתי מצוות הבאת ביכורים". הניח הורים ושלושה אחים. הונצח בעלון מטעם "ארגון חברי ההגנה בישראל".

כובד על ידי

דילוג לתוכן