יבזורי, אוריה

בן דניאלה ואמיר, נולד ביום י' בכסלו תשי"ט (22.11.1958) בקיבוץ משמר העמק. אוריה למד בבית-הספר היסודי שבקיבוץ, ואחרי-כן המשיך וסיים את לימודיו במוסד התיכוני "שומריה", במגמה ההומנית. מילדות ניכר אוריה במזגו הנוח, בשמחת-החיים שבו ובפעלתנותו. מתקופת הגן, ואחרי כן בבתי-הספר השונים, הוא היה תמיד דמות מרכזית ומנהיג. אוריה ניחן בכושר ארגון מצוין ובאחריות, והיה מתמסר כל-כולו לתפקידים שקיבל על עצמו לבצע. גישתו הישירה והצנועה, המלווה תמיד בהומור רב, זיכתה אותו בהערכה ובחיבה רבה מצד חברים ומורים כאחד. מעורבותו המתמדת בפעולות בית-הספר, לא מנעה בעדו לממש את נטיותיו בתחומי האמנות והספורט. הוא למד נגינה בסקסופון, ומאחר שאהב מאוד גם לשיר השתתף גם במקהלה וגם בתזמורת של בית-הספר. כמו כן, השתתף אוריה בכל הצגה שהועלתה בבית-הספר ואף שימש כמנחה בערבי בידור שונים. מגיל 9 ועד שסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון, שיחק אוריה בקבוצת הכדורסל המקומית, אך לא הזניח גם ענפי ספורט אחרים. בזכות כישוריו הטבעיים ודרך חינוכו, הוא היה למדריך בתנועת "השומר הצעיר", ואף הגיע למעמד של ראש הקן המקומי במוסד "שומריה". במסגרת זו היה אוריה בין היוזמים והבונים של מבנה גבוה עם מגדל, שהוקם במחנה ה"שומריה" ליד ירושלים וזכה בפרס התנועה על עיצובו המרשים. אוריה היה בן בכור במשפחתו, ואחריו נולדו להורים עוד שני בנים. בין האחים התפתחה חברות אמיצה ואוריה, שהיה דמות מרכזית בחיי האחים הקטנים, הרבה לשחק איתם, ללמד אותם ולסייע בידיהם בכל תחום בחייהם. בין כל בני המשפחה שררו תמיד יחסי אהבה וחום, ולאוריה היו הוריו ידידים קרובים. אחרי שסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון, נסע אוריה בלווית אמו לבקר אצל קרובי משפחה בצרפת, ויחד עמם טייל בכמה ארצות באירופה. כשחזר לארץ, הוא עבד בענף הפלחה בקיבוץ עד לגיוסו לצה"ל. אוריה גויס לצה"ל בראשית נובמבר 1977, והתנדב לשרת בחטיבת גולני. אחרי הטירונות הרגילה בחטיבה, הוא התקבל לסיירת גולני. ולאחר שסיים את תקופת הטירונות בסיירת, המשיך אוריה והשתלם בקורס מ"כים. היה זה אך טבעי שימשיך את דרכו בקורס קציני חי"ר. אחרי כן, הוא חזר לסיירת כמ"מ סיור, מדריך ומאמן של צוות חיילים. חייליו ומפקדיו העריכו מאוד את יכולתו וחיבבו אותו. בחוות הדעת עליו צוין כקצין בעל ידע מקצועי רב, ישר, חרוץ ויוזם, המקפיד על נוהלי המשמעת והבטיחות ודואג לחיילים שתחת פיקודו. במהלך שנות שירותו בגולני, השתתף אוריה בפעולות ובמבצעים שונים של הסיירת מעבר לקווי האויב ושיפר באופן ניכר את רמת התיפקוד של חייליו. בראשית נובמבר 1980 הוא החל בשירות הקבע שלו. ביום ט"ו בשבט תשמ"א (19.1.1981) נפל אוריה בעת מילוי תפקידו, והובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין בקיבוץ משמר העמק. הוא השאיר אחריו הורים ושני אחים. לאחר מותו הועלה אוריה לדרגת סגן. משפחתו הנציחה את זכרו בהקמת פינת נוי במחנה, הכוללת גם שולחנות וספסלים לנוחות המבקרים, וכן מתקנים שונים לאימון גופני.