יאיר, דוד

בן ג'ורג' ונג'יה. נולד ביום ז' בסיון תשי"ג (21.5.1953) בירושלים, כבן-זקונים למשפחה ברוכת-ילדים, שעלתה מעיראק, והיתה שומרת מסורת-אבות וערכי-היהדות. דוד התחנך במסגרת דתית, תחילה בבית-הספר היסודי 'בית אהרון' ולאחר-מכן בבית-הספר התיכון-מקצועי 'בן-עמי' – במגמת מסגרות מכנית. בית-אבא הקנה לדוד את ערכי-המוסר ואת כללי ההתנהגות הטובה. היה חביב וידידותי והושיט יד עוזרת לכל מי שנזקק לה. בתמורה זכה ליחס טוב ואוהד ולהערכה מצד כל מכריו. דוד היה להוט לעשות מעשים טובים ולהקל על הנדכא והסובל. וכך הצטרף למתנדבי מגן-דוד- אדום בירושלים והשקיע בו מזמנו וממרצו. מענפי-הספורט המצויים בחר דוד בעיקר בספורט שאינו מלווה תחרות ושנעשה בקבוצות גדולות וברוח עליזה: הוא לא החמיץ השתתפות בכל צעדה, כגון: צעדת שלושת הימים, צעדת ירושלים, צעדת מצדה ועוד, ועדיין שמורות בביתו המדליות שזכה בהן. כאשר התקרב מועד גיוסו לצה"ל, נתמלא לבו שמחה. דוד ראה את ייעודו בשירות בצבא- הקבע, כשני אחיו הבוגרים. באוגוסט 1971 התחיל משך הטירונות שלו בשירות הסדיר. האימונים היו קשים, אך לא היתה זו דרכו של דוד להתלונן ול'קטר'. להיפך, הוא עודד וזירז גם את חבריו, שלא להתרשל ושלא לזלזל בחובות הקלות והחמורות המוטלות על החייל. על התנהגותו ללא דופי זכה להערכה ולשבחים בכל דרכו הצבאית והגיע לדרגת רב-סמל. כחניך בית-ספר מקצועי במגמת המסגרות נתן דוד לצבא מכישוריו אלה וממיומנותו הרבה. הוא הוצב לפרק-זמן קצר לחיל-החימוש ולאחר-מכן לחיל-האויר, ובו שימש תחילה כמסגר וכעבור זמן, לאחר שעבר בהצלחה קורס מתאים, כחמש תותחי-נ"מ. בתפקיד זה עבר מהשירות הסדיר לשירות-הקבע וחתם לשבע שנים. דוד השתתף במלחמת יום-הכיפורים ויצא ממנה בשלום. אך הגורל התאכזר לו כעבור שלוש שנים, כאשר נפל בעת מילוי תפקידו – ביום ט"ז באדר תשל"ז (6.3.1977). הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל שבירושלים. השאיר אחריו הורים, חמש אחיות ושלושה אחים. במכתב אל ההורים השכולים כתב מפקדו: "רס"ל דוד נבחר כנגד מצטיין של הבסיס על הצטיינותו בתחום האחזקה, וקידום הנושאים שהיה מופקד עליהם. דוד הצטיין בכושר מקצועי מעולה, גילה יזמה ושימש דוגמה אישית לחייליו".