טרכטמן, יהודה

יהודה, בן יונה ויצחק, נולד ביום כ"ג באייר תש"ד (16.5.1944) ברמת-גן. הוא למד בבית-הספר היסודי "הגבעה" ברמת-גן, ואחרי-כן המשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון "אוהל שם" ברמת-גן, במגמה הריאלית. יהודה – שכונה גם "יודל'ה" – היה תלמיד מצטיין בכל שנות לימודיו בבית-הספר ואף את לימודיו התיכוניים סיים בהצטיינות. הוא היה חבר פעיל בתנועת "הצופים" ברמת-גן וברבות הימים אף הדריך בה. בנעוריו ניגן בפסנתר ובמפוחית-פה. יהודה היה אדם צנוע ועניו. תמיד שמח בחלקו וטוב היה לו במה שהשיג במו ידיו. טוב לב היה מאין כמוהו ומוכן תמיד לעזור לכל אדם. מטבעו היה שמח ועליז ועיניו השחורות היו מחייכות תמיד. יהודה גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1962 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות הוצב לגדוד שריון. לאחר שעבר קורס צניחה, השתלם בקורס מ"כים חי"ר ובאותו הזמן למד נהיגה. כעבור זמן נשלח להשתלמות בקורס מש"קי סיירים והוצב כמש"ק סיור בסיירת שריון. כארבעה חודשים לפני מועד סיום השירות הסדיר שלו שוחרר כדי ללמוד, בתנאי שיחזיר לצה"ל את ארבעת החודשים, כשיסיים את לימודיו. במלחמת ששת הימים השתתף בקרבות בסיני, כמש"ק סיור ולחם לאורך הציר המרכזי אבו-עגיילה – ביר-חסנה. כשסיים את לימודיו כמהנדס, הוצב לחיל ההנדסה. הוא ביקש לשרת במילואים ביחידתו הקודמת, וכעבור זמן הוצב לפלוגת סיור בחיל השריון. לאחר שסיים את לימודיו בטכניון, בקיץ 1968, נסע לטיול בארצות אירופה. הוא היה יכול להשתלב בעבודה במפעלי השיש של משפחתו, אך החליט לרכוש תחילה ניסיון וידע רבים ככל האפשר במקצועו – מהנדס בניין. משום כך עבד במשרדי תכנון שונים וכן ב"מכון לפריון העבודה והייצור" בתל-אביב. בשנת 1969 נשא יהודה לאשה את חברתו לאה ובקיץ של אותה שנה ערך עמה טיול באירופה. הוא היה בעל טוב ומסור, אב אוהב ודואג ובן טוב להוריו. בערבים למד בבית-הספר למנהל-עסקים של אוניברסיטת תל-אביב, והצטיין מאוד בלימודים. הוא עמד לסיים ולזכות בתואר בוגר מינהל עסקים, כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים. באחרונה עבד בחברת "אשטרם" כמהנדס אחראי לביצוע פרויקטים בעמק הירדן, בימית ובגולן. חודשים אחדים לפני מלחמת יום-הכיפורים השתלם במסגרת המילואים בקורס נהגי נגמ"ש, סיים את הקורס בציון גבוה מאוד, ונקבע תפקידו כנהג רכב זחלי בגדוד סיור. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים התייצב יהודה ביחידתו ונשלח עמה לרמת-הגולן, שם השתתף בקרבות הבלימה נגד הסורים. ביום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973) נפגע יהודה בהפצצת מטוסים עירקיים על אזור רמת-מגשימים, והועבר לבית-חולים. למחרת, ביום י"ד בתשרי תשל"ד (10.10.1973) מת מפצעיו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה ובן, הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "יהודה גילה עוז רוח וגבורה במילוי משימותיו תחת אש. הוא היה חבר מסור ונאמן וחייל ממושמע". הוריו תרמו כסף לייסוד קרן מלגות על-שמו, שממנה יוענקו בכל שנה מלגות לסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב.