טריף, יעקב

בן חנה ונתן, נולד ביום י"ד בניסן תרע"ח (25.3.1918) בעיר בראילה, רומניה. הוא גדל באווירה של טמיעה והתבוללות ונתחנך על ברכי התרבות הרומנית. אולם ברבות הימים מצא את דרכו לתנועה החלוצית, העפיל ארצה באונייה "אסטיר" והגיע בשנת 1939 לחוף עזה. מיד עם עלותו ארצה הצטרף לקבוצת "גבעת המעפילים", שהקימה במרוצת הימים את ניצנים. לאחר יום של עבודה מפרכת שקד בהתלהבות על לימוד הלשון העברית ועל ספר התנ"ך, וכדי לצלול באוצרותיו הגנוזים הלך ללמוד בסמינריון למורים אשר ביגור. חזון העבודה וקדושת ערכיה הביאוהו לרעיון הקבוצה והיה לחבר בניצנים. היה עובד-אדמה ושאף תמיד להרחיב את ידיעותיו בתורת הכלכלה, בבעיות העבודה וההון ובתולדות תנועת הפועלים. מן היום הראשון לבואו ארצה היה לאיש ה"הגנה", והמאורעות מצאוהו מאומן ודרוך אלי קרב. בחיפושי הנשק של "השבת השחורה" (29.6.1946) נכלא גם הוא ברפיח לשבועות מספר. בתקופת מלחמת-העצמאות, לאחר שנבלמה התקדמות הטור המצרי ליד אשדוד, נותר קיבוץ ניצנים בעורפם. המצרים הבינו כי נקודה זו יכולה לשמש בסיס לפעילות כוחותינו בעורפם ולפיכך ריכזו כוח ניכר כדי לכובשה. ההתקפה המצרית הונחתה ביום 7.6.1948. מבעוד לילה הופגז המשק קשות ועם בוקר החלה הסתערות הרגלים, אך זו נבלמה באש המגינים. המצרים הגבירו את ההפגזה ואף הפעילו מטוסים שהפציצו את המשק וגרמו נזקים כבדים. בחסות חיפוי זה התקדמו כוחות רגלים ושריון מצריים והצליחו לחדור למשק ולהשתלט עליו. בקרב זה נפל, ביום ביום כ"ט באייר תש"ח (7.6.1948) והובא למנוחת-עולמים באדמתה של ניצנים. השאיר אחריו אישה בהריון. אחרי מותו נולדה בתו יחידתו שנקראה על שמו יעקובה.