טריואקס, בנימין

בן צפורה ויצחק, נולד ביום ט' בניסן תרפ"ד (13.4.1924) בווארשה, בירת פולין, ובהיותו בן שנה וחצי עלו הוריו לארץ. גדל בתל-אביב ובבני ברק. סיים את בית-הספר היסודי המקומי והמשיך ללמוד חקלאות בבית-הספר על שם כדורי. לחקלאות נמשך עוד מנעוריו, מאותו יום שאביו נטע פרדס. בבית-הספר החקלאי נתפסה ידו הימנית במגרסה חשמלית והפרקים העליונים של שתי אצבעות נקטעו. עוד לפני הגיעו למצוות נשבע ל"הגנה". במלחמת-העולם השנייה התנדב לצבא הבריטי. אמו סירבה להניח לו להתגייס והוא פתח בשביתת-רעב עד שוויתרה לו. בצבא לא רצו לקבלו תחילה בגלל מומו, והוא השיב: "תנו לי נשק ביד ואראה לכם שאני יודע את המלאכה" – ונתקבל. הוא שירת ב"באפס", היה נהג במצרים, ולבסוף בבריגדה היהודית. זמן-מה שירת במפקדת הבריגדה כנהגו האישי של הבריגדיר בנימין. בשל מעשה-נקמה בגרמנים, שביצע על דעת עצמו, נדון לחודש מאסר. מששוחרר מהצבא חזר לעבודות החקלאות. התכונן לנסוע לקליפורניה לשם השתלמות, אך דחה את התוכנית בשל תפקידיו ב"הגנה". בדצמבר 1947, מיד לאחר החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ, התגייס גיוס מלא ושירת בחטיבת "אלכסנדרוני". הוא ידע לארגן, ונתמנה לקצין אפסנאות ואחר-כך לקצין- תחבורה. ביום י"ד באייר תש"ח (23.5.1948), יום כיבוש טנטורה, חזר עם חבר לתפקיד להוציא משוריין של הגדוד, שנתקע בדרך. שניהם לא חזרו. צלפים ערביים ארבו להם והם נפלו. בנימין הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנתניה. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת סגן.