בן תמימה וטרודי. האני נולד בכפר סמיע השוכן בגליל המערבי ביום 4.3.1971. ילד שביעי במשפחה, ולו שבע אחיות וחמישה אחים. האני למד בבית הספר היסודי בכפרו והמשיך ללימודי חטיבת ביניים ותיכון בבית הספר הרב-תחומי "עמל – מרכז הגליל" (כסרא-סמיע), בו סיים י"ב כיתות עם תעודת בגרות מלאה. מגיל צעיר היה האני ילד עצמאי וחברותי, שבלט בידי הזהב שלו ובנכונותו לעזור לכל אדם בכל עת ובכל מטלה גדולה כקטנה. משבגר מעט יצא האני הנער לעבודות שונות בכל עת שיכל, וכך סייע לכלכלת המשפחה. בתום לימודיו התיכוניים האני התגייס לצה"ל ושירת כלוחם ביחידה הדרוזית, גדוד חרב 299. הוא סיים שלוש שנות שירות חובה מלאות ושב לכפרו. בחודש מאי 1993, כשנה לאחר שחרורו מצה"ל, התגייס האני למשטרת ישראל. תחילה הוא שירת ביחידת החקירות בירושלים. כעבור 5 שנים עבר לתחנת המשטרה בכרמיאל, שם שירת כחוקר. בהיותו חוקר מצטיין הועבר האני בשנת 2002 לתפקיד חוקר תשאול בימ"ר גליל. בשנת 2006 ביקש האני לעבור לתחנת קריית שמונה כסייר על מנת שיוכל ללמוד לתואר אקדמאי. האני עבר לתחנת קריית שמונה, בה שירת עד נפילתו כסייר מוביל בתחנה. באותה שנה התקבל האני ללימודים במכללה האקדמית צפת ובתום שלוש שנות לימודים סיים בהצלחה לימודי תואר ראשון בקרימינולוגיה. לאורך כל שירותו האני היה אהוד על חבריו, עמיתיו ומפקדיו. האני בלט במקצועיותו וביחסו הטוב לאזרחים, הוא אהב את השירות ואת עבודתו המאתגרת, וקיבל תשבחות רבות על תפקודו בכל שנות שירותו במשטרה ובעיקר בשנת 2006 במלחמת לבנון השנייה בעת ההפגזה מלבנון. במהלך השירות האני התקדם לדרגת רב-סמל בכיר. האני נשא לאישה את ג'נאן, מנהלת בבית ספר לחינוך מיוחד בכפר כיסרא סמיע. הוא הכיר אותה כששניהם היו צעירים מאוד, ומכריו סיפרו כי כבר אז התאהב בה ואמר שהיא תהיה רעייתו. בני הזוג האוהבים גרו בכפר סמיע עם ילדיהם: התאומים שרה ואמיר שנולדו בשנת 2000, ואדים שנולד ב-2003. האני היה בעל ואב למופת אשר השקיע הכול בטיפוח משפחתו האהובה, שהייתה כל עולמו. בשעות הפנאי המעטות הוא הירבה לעסוק בספורט, ובעיקר אהב לרוץ. תחביבו של האני היה גידול ציפורים, ובחצר ביתו הוא גידל כמה ציפורים באהבה רבה. האני היה תושב מוכר ואהוב בכפר סמיע, שעזר הרבה לאחרים ותמיד בצנעה. "כולם אהבו אותך אהבת נפש. היית חבר טוב ונאמן, היו בך כוחות מיוחדים לעבוד ולהסביר לחבר עד שיבין. היית טוב בכול, חכם, יפה, חרוץ ומעולם לא התבטלת … תמיד היה לך מבט חם ואוהב, שהתחבר עם החיוך התמידי. אין אחד שיכול להגיד עליך משהו רע. התייחסת יפה לכולם, גם לאלה שלא הכרת … כשקרה לך משהו או שהיה חסר לך משהו לא רצית להכביד על האחרים. לאחר מותך למדנו אודותיך דברים חדשים מפי אנשים, דברים שבצניעותך הרבה לא סיפרת לאיש", כך ספדו אותו אחיו. רב-סמל בכיר האני נפל בפעילות מבצעית ביום 31.3.2013. באותו יום, יום ראשון, הוא הוזעק לטפל באירוע פריצה מבתי העסק באזור התעשייה בקריית שמונה. במהלך מרדף אחרי הפורצים האני טיפס על גג מבנה, הגג קרס והוא נפל מגובה שישה מטרים. האני נפגע באורח אנוש בראשו וכעבור כמה שעות מת בבית החולים. האני היה בן ארבעים ושתיים בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בכפר סמיע. האני הותיר אישה, בת ושני בנים, אם ושנים-עשר אחים ואחיות. אביו של האני נפטר חודשים אחדים לפניו. על מצבתו של האני כתבו אוהביו: "בעל, אב ואיש משפחה אהוב ויקר. נחייך כנדמע מול זכר שמחת העבר". המפקח הכללי של המשטרה, רב-ניצב יוחנן דנינו, ספד להאני: "עם קבלת הדיווח הקשה והבשורה המרה הגעתי לתחנת קריית שמונה ומשם למקום האירוע, על מנת להתעדכן בפרטים … האני, שוטר סיור ותיק ומקצוען בתחומו, לא היסס לרגע כשטיפל באירוע בזירה והדבר עלה לו בחייו. במעשיו אלה הפגין האני נחישות וחתירה למגע, אותם ערכים שמשטרת ישראל מקדשת וברוחם פועלים כלל השוטרים והלוחמים במשטרה … במפגש עם חבריו של האני, שוטרי התחנה, הבנתי עד כמה מדובר היה בשוטר יוצא דופן, בחבר אהוב ומוערך ובאיש משפחה יקר ומסור. הבנתי אז עד כמה האבדה היא קשה, קשה מנשוא לכולנו – למשטרה, למפקדיו, לחבריו ומעל לכול למשפחתו וליקיריו". בתחנת המשטרה בקריית שמונה הוקם חדר מורשת וגן זיכרון, לזכרו של האני טרודי ז"ל ובבית הספר לשוטרים מספרים אודותיו. לאתר יוטיוב הועלו כמה סרטונים לזכר האני, בהם מספרים עליו אוהביו על רקע תמונות רבות שלו בחיק המשפחה, בעבודה ובין חברים, וכן תמונות מן ההלוויה. סרטון זיכרון מסתיים במילים: "חיוך נסוך על פניך, כך סיימת את חייך, משמר של כבוד ומלאכים נשאוך, כי גן עדן מובטח לאנשים כמוך".
