טרבס, יורם (הוגו)

בן מרים (אירמה) ומרדכי, נולד ביום י"א בטבת תרפ"ו (28.12.1925) בעיר מילנו, איטליה. בשנת 1939 עלה עם הוריו לארץ והמשפחה התיישבה ברחובות. תוך זמן קצר הסתגל הנער העליז והער לתנאי הארץ. למד בבית-ספר יסודי ותיכון והתבלט בין התלמידים בכשרונותיו, ערנותו ובהירות מחשבתו. אף כי לבו לא נמשך במיוחד אחרי לימודי החקלאות החליט להמשיך לימודיו בבית-הספר החקלאי "כדורי", מאחר שהגיע להכרה, כי בעבודת האדמה יועיל יותר לעם. ב"כדורי" נתגלה כתלמיד כישרוני ומצטיין במקצועות המדעים המדויקים. עם סיום חוק לימודיו התגייס לפלמ"ח. שתי שנות אימונים ועבודה עברו עליו בקיבוץ יגור ובתקופה זו השתתף גם בפעולות המחתרת של ה"הגנה" נגד השלטון הבריטי – בהעלאת מעפילים. אף בתקופת גיוסו לא הזניח את לימודיו ושקד על הכנותיו לבחינת הכניסה לאוניברסיטה. עם שחרורו מהשירות בפלמ"ח נתקבל לאוניברסיטה העברית. במשך שלוש שנים למד בשקידה רבה פיסיקה ומתמטיקה והוכר על-ידי מוריו כבעל מוח חריף וכשרונות המבטיחים לו עתיד בשדה המדע. יחד עם חבריו ריכז לחוברת את הרצאות הפרופסור רקח ב"פיסיקה תיאורטית" כספר לימוד-ועזר. עם פרוץ מלחמת-העצמאות התגייס לפלמ"ח והשתתף בפעולות-קרב רבות בסביבות ירושלים. אחר-כך הועבר לתפקיד אלחוטאי ברחובות. ביום כ' באדר ב' תש"ח (31.3.1948) התארגנה ליד חולדה שיירה גדולה לירושלים. עיכוב בארגון השיירה בשל תקלות והבוץ בדרך איפשרו לכוחות הערביים להתארגן ולחסום את דרכה של השיירה, וזו נאלצה לסגת תוך כדי קרב. בקרב זה נפל במלאו תפקיד מפקד משוריין ואלחוטאי. הוא המשיך בתפקידו גם לאחר שנפגע בידו, ובהתקרב האויב, כאשר לא נותרה דרך לסגת, פוצץ את המשוריין על יושביו. דבריו האחרונים ששידר מהמשוריין היו: "הערבים התקיפו את המשוריין, אני מפוצץ את המשוריין, אני פצוע, סוף". הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בחולדה. אחיו הצעיר של יורם, זכריה, נפל במלחמת-העצמאות ארבעה חודשים לאחר-מכן, באזור פלוג'ה שבנגב.