טרבס, זכריה (במבינו)

בן מרים (אירמה) ומרדכי, נולד ביום י"ח בתמוז תרפ"ז (18.7.1927) במילנו, איטליה למשפחה ציונית אמידה. זכריה עלה לארץ עם משפחתו בשנת 1939 ולמד בבית-ספר יסודי ברחובות. במלאות לו 15 שנה הצטרף לתנועת "המחנות העולים" ונמנה עם מדריכי התנועה בערים. הוא סיים את בית-הספר המקצועי על שם מכס פיין והיה למכונאי. מיד עם סיום לימודיו הצטרף לפלמ"ח, להכשרה במעוז חיים, ועבר עם חבריו לבית הערבה. הוא חלם על חיי עבודה בקיבוץ אשר נתחבב עליו ובכליון נפש ציפה ליום שבו יוכל לשוב לעבודתו שאהבה בכל לבו. אולם בשל כשרונותיו הצבאיים, כקצין חבלה, אנוס היה להישאר בתפקידו הפעיל בפלמ"ח. בפרוץ מלחמת-העצמאות שירת בגדוד הראשון של הפלמ"ח, בחטיבת "יפתח", והשתתף כמפקד פלוגת-חבלה בקרבות הגליל והנגב: במלכיה, נבי-יושע, לוד ופלוג'ה. היה אהוב ומכובד על חבריו, מפקדיו ופקודיו, בשל יושרו, השכלתו העשירה וטוהר-מידותיו. זכריה נפל בקרב באזור פלוג'ה ביום כ"א בתמוז תש"ח (28.7.1948). היה צעיר מאחיו יורם, שנפל אף הוא במלחמת-העצמאות, ארבעה חודשים קודם לכן. זכריה הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי ברחובות.