טראום, זאב (קלמן)

בן בלומה ומשה. נולד ביום כ"ב בחשוון תש"י (14.11.1949) בחיפה. זאב החל ללמוד בבית-הספר היסודי 'אחוזה' בחיפה. כאשר מלאו לו שמונה שנים נסע עם הוריו לארצות-הברית והמשפחה השתקעה בניו יורק. זאב המשיך ללמוד ולהתחנך ב'ישיבת עקיבא' בניו יורק, בישיבת 'קולומבוס' ובקולג' 'לימן' במגמת ספרות אנגלית. עם סיום לימודיו החל זאב בהכנות לעלייתו לישראל וגיוסו לצה"ל. בשנת 1968 שהה זאב בישראל, במושב השיתופי יודפת. הוא יצר קשרים עם חברי גרעין הנח"ל 'יודפת' ובחר לשרת בצה"ל במסגרת גרעין זה. הוא חזר לארצות-הברית להכנות אחרונות לעליתו ובחודש ספטמבר 1969 עלה לישראל. בשלהי חודש אוקטובר 1969 גויס זאב לשירות חובה בצה"ל. הוא יצא עם הגרעין לשל"ת מוקדם ולטירונות של לוחמי הרגלים במסגרת גדוד של הנח"ל. זאב נשלח להרחיב הכשרתו הקרבית במסגרת חיל התותחנים ויצא לקורס כוונים. בהמשך שירותו שהה בהיאחזות הנח"ל 'ארגמן', שם שימש בתפקיד תותחן. בכל תקופת שירותו, היה זאב חייל בודד בצה"ל. כאשר הועלה לדרגת סמל, כתב מפקדו: "זאב מהווה דוגמה אישית לחיילים האחרים". לקראת סיום שירותו הצבאי שהה הגרעין ביודפת. זאב עסק בפיתוח ענף פקעות ובצלים של איריסים ונרקיסים. הוא נשלח לתקופה קצרה ללמוד את הנושא בארצות-הברית. לאחר שחרורו נישא זאב לחברתו ברנדה והם הרחיבו ביתם בהולדת ארבעת ילדיהם. בשלהי חודש אוקטובר 1989 נקרא זאב לשירות מילואים פעיל ויצא עם יחידתו לרצועת עזה. ביום 13.11.1989, במהלך סיור בעזה, נפגע זאב בראשו. הוא הועבר לבית-החולים 'סורוקה' בבאר שבע. הפגיעה הוגדרה אנושה. ביום י"ח בחשוון תש"ן (15.11.1989) הלך זאב לעולמו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין ביודפת. על מצבתו נכתב: "נפל בקרב בעזה". הותיר אחריו רעיה – ברנדה, שלוש בנות – אסתר, אביטל ומאשה, בן – כתריאל, אם, אחות – שושנה ואח – אפרים. אמו נפטרה לאחר נפילתו. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "זאב נתן את חייו למען מולדתו. הוא שירת בגדוד בחיל-התותחנים. היה אינטלקטואל ובעל שאר-רוח. חייל למופת. אהוד מאוד על כל סביבתו".