טפרמן-הכהן, חנן

בן מלכה ויעקב הכהן, נולד ביום כ"ה בניסן תרצ"א (12.4.1931) בכפר ושקוץ שליד ברישאן, בסרביה, ולמד ב"חדר" ובבית-ספר יסודי. כשהצטרפה רומניה למלחמה לצד גרמניה והרומנים חדרו לבסרביה, נאספו כל יהודי המקום לבית המשטרה והשומר הזמין את התושבים הרומנים לבוא ולהרוג ביהודים כחפצם. לעיני חנן נרצחו אביו ושאר הגברים. כעבור ימים אחדים הכיר את בגדי אביו על גופו של אחד הרוצחים, ורגש הנקמה הסעיר את לב הילד. הוא גורש עם שרידי היהודים בטרנסניסטריה למחנות-הכפייה. כתום המלחמה עלה ארצה עם ראשוני ילדי טרנסניסטריה ביום 2.5.1944 ונתחנך במוסד "עלייה" של עליית הנוער הדתי בפתח תקווה. הוא הצטרף לגדנ"ע ועבר אימונים. בחורף תש"ח, עם פרוץ מלחמת-העצמאות, התנדב על אף גילו הצעיר, עם חבריו לפלוגה הדתית בחטיבת "אלכסנדרוני", סיים קורס חובשים ושירת בתפקיד זה. היה בעל אופי מוצק, רציני, אחראי ומסור, לפי דברי מפקדיו וחבריו. עמד בכל תפקיד קשה שהוטל עליו. ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948), בקרב ליד כפר סבא הערבית, הגיש עזרה לחבריו שנפצעו, וכשהפלוגה החלה לסגת ראה חנן עוד חבר פצוע על הגבעה. הוא חזר לשטח המוכה באש האויב המתקרב – לעזרת החבר. גם הוא נפצע ובאומץ-לב הוסיף לטפל בפצוע. הספיק עוד לחבוש את פצעי חברו וגם את פצעי עצמו ותוך כדי כך פגע בו כדור האויב והרגו. (חברו שהיה פצוע קשה, ניצל ונשאר בחיים). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.