טפירו, רפאל

רפאל (רפי), בן חפצי-בה (חסיבה) ויוסף, נולד ביום כ"ח בכסלו תשי"ד (5.12.1953) במקנס שבמרוקו ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1963. הוא למד בתלמוד תורה בעיר הולדתו ואחרי-כן למד בבית-הספר היסודי "אורנים" ביקנעם. רפאל היה תלמיד שקט וממושמע, עניו וביישן, ואהוב על מוריו ועל חבריו. הוא היה חובב ספורט ונלהב לכדורגל ולכדורסל. הוא אהב לצייר ולסרטט, אהב לשיר ואף חיבר שירים כפעם בפעם. לאחר שסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי, נאלץ לצאת לעבוד כדי להקל על אביו את עול פרנסת הבית. בן שש-עשרה החל לעבוד בבית-החרושת "סולתם". הוא היה דייקן ועשה את מלאכתו באמונה, והממונים עליו חיבבוהו על שום חריצותו ושקדנותו, ושלחו אותו ל"טכניקום" בחיפה כדי להשתלם בקורס לסרטוט. רפאל היה רציני בגישתו לחיים, מטבעו היה רודף שלום וסלחן, ולכן נמנע מריב והתנגשות עם אנשים. עדין נפש היה, נעים הליכות ומנומס. מתמיד הצטיין בסבלנות רבה ולא נהג לכעוס. כל יודעיו הכירוהו כאדם ישר, טוב לב ומוכן לעזור לכל אדם. להוריו היה בן נאמן ומסור, רחש להם כבוד רב ודאג לשלומם ולרווחתם. רפאל גויס לצה"ל במחצית מאי 1972 והוצב לחיל-האוויר. לאחר הטירונות השתלם בקורס תותחני נ"מ לתותחים מתנייעים. הוא היה תותחן מצוין, אחראי ומסור לתפקידו ושימש דוגמה לחבריו במזגו הטוב, בסבילותו ובצייתנותו. את מרבית שירותו הצבאי הסדיר עשה בסיני. לכן מיעט לבקר בבית, אך הקפיד לכתוב מכתבים ולעמוד בקשר עם ביתו. בשעותיה הראשונות של מלחמת יום-הכיפורים, ביום י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973), נפל רפאל בקרב. מטוס אויב תקף את אזור הגידי ורקטה שירה פגעה ברפאל והוא נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו אב, אם ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "רפאל היה חייל וחבר למופת, אהוב על מפקדיו ועל חבריו".